העדות המלאה
עדות
עודד יצחק
עודד יצחק עבד שנתיים בנירים כחקלאי בגידולי השדה של הקיבוץ. בבוקר שבת התעורר למטחי צבע אדום. עודד הסתגר בממ"ד. מטחי יריות נורו בסביבתו, והודעות בווטסאפ השכונתי סיפרו על מחבלים בקיבוץ. עודד שמע את רכבו מתרחק, והריח ריח שריפה. בהעדר יכולת לברוח או להתחבא בממ"ד, עודד ישב במשך שעות והחזיק את ידית הדלת. כשיצא מביתו בחסות הצבא ראה כי הכל שרוף בסביבת הבית. בשעות הערב פונו החברים למועדון משותף, ולמחרת היום נסעו לאילת. עודד חזר לנירים לעבוד בחקלאות תחת אש. העבודה סייעה לו לחזור לעצמו, אך הוא יודע כי הסיפור יישאר עימו לכל חייו. הבתים בנירים נפגעו, כך שהוא נמצא בתהליך מעבר בין בתים. עודד לא יודע להגיד מה יקרה בעתיד, אבל אם צריך אותו פה עכשיו, הוא יעזור.
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
עודד יצחק
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
