
העדות המלאה
עדות
אופק גני
אופק גני (18) ומשפחתה, הוריה ושני אחיה, הגיעו לנחל עוז לאחר צוק איתן. הקיבוץ היווה מקום בטוח וטוב לחיות בו, על אף סבבי הלחימה. המתקפה בשבת היתה שונה בעוצמתה וברעשיה. משפחת גני התכנסה בממ"ד. אחיה, זיו, שהה בבוקר מחוץ לבית, ולכן מצא מקלט בבית אחר. ללא חשמל וללא קליטה, הם שהו בממ"ד שעות, כשסביבם קולות הקרב מתקרבים ומתרחקים. דלת הזכוכית נפרצה, אך המחבלים לא נכנסו לבית. אופק חשה אחריות לבטחון משפחתה. היא מתארת את מחשבותיה ופחדיה בשעות אלו, כשחשה שהמוות קרב. החיילים שחילצו אותם נתפסו כאלים. בעת הפינוי אופק התוודעה לאובדן של הקהילה ולאובדן האישי של תכלת זוהר, חברתה הקרובה. אופק נמצאת כיום במכינה ומחכה לגיוס. ענן שחור מלווה אותה לאן שתלך. המקום הכי בטוח הפך ללא בטוח. כל עוד יש חטופים זה לא נגמר.
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
אופק גני
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
אורנה נעים, אשר נעים
"אח של אשר הסתובב ואמר: אמיר נהרג. וזהו. חרב עולמנו"- אשר ואורנה נעים מספרים על שבעה באוקטובר בארז
יפעת זהר
"בעלי והבן לא נתנו לי לצאת מהבית, כי הם ידעו שיש מחבלים על הגדר" יפעת זהר מתארת את 7.10 בקיבוץ ארז.
אסתר נעים
"וזאת הבת שלי צועקת 'הצילו! מחבלים על הבית! המון מחבלים! איפה הצבא?'" - אסתר נעים על 7.10 בפרי גן













