תקציר העדות
אני עדיין רואה מול עיני את הגופות של הנרצחים שהיו מתחת לבית" - שיר נאה על 7.10 בשדרות
העדות המלאה
עדות
שיר נאה
בשבת בבוקר נשמע בשדרות פיצוץ אדיר של הגדר ואזעקות צבע אדום. שיר ובעלה ניתאי יצאו למרפסת להבין מה קרה. מתחת לביתם הבחינו באוטובוס שעצר ונוסעיו נואשים מאחר ולא הצליחו להכנס למיגונית הסגורה. שיר רצתה לרדת אליהם וניתאי לא איפשר לה. הם ראו טנדרים עם מחבלי חמאס נכנסים לשכונה ויורים לכל עבר. ניתאי עמד ליד החלון עם נשקו ושיר ראתה את גופות הנרצחים מוטלים ברחוב - מראה הגופות עדיין ממשיך ללוות את שיר. שיר היא עובדת סוציאלית שעבדה במרכז קליטת עולים באיבים. מנהל המרכז ביקש מהעובדים להגיע ושיר הסבירה לו שזה לא אפשרי. ניתאי יצא למילואים ולא חזר תקופה ארוכה, שיר עברה לבית אמה בפתח תקווה, משם נסעה לעבוד בנתניה ובחוף הכרמל, לשם פונו העולים החדשים. שיר עובדת היום במועצה האזורית שער הנגב, אבל לא מצליחה להשתחרר מהטראומה של 7.10 מתחת לביתה.
תאריך התיעוד:
06.01.2025
איפה התרחש האירוע:
שדרות
שם המתועד/ת:
שיר נאה
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
גיל לוין
ראיון:
דורי סלע
עריכת וידאו:
יוסף שגיא
עריכת תוכן:
ורדה בר
עריכת קול:
אריזה:
נועם ויצמן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלוביץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
