תקציר העדות
אני עדיין רואה מול עיני את הגופות של הנרצחים שהיו מתחת לבית" - שיר נאה על 7.10 בשדרות
העדות המלאה
עדות
שיר נאה
בשבת בבוקר נשמע בשדרות פיצוץ אדיר של הגדר ואזעקות צבע אדום. שיר ובעלה ניתאי יצאו למרפסת להבין מה קרה. מתחת לביתם הבחינו באוטובוס שעצר ונוסעיו נואשים מאחר ולא הצליחו להכנס למיגונית הסגורה. שיר רצתה לרדת אליהם וניתאי לא איפשר לה. הם ראו טנדרים עם מחבלי חמאס נכנסים לשכונה ויורים לכל עבר. ניתאי עמד ליד החלון עם נשקו ושיר ראתה את גופות הנרצחים מוטלים ברחוב - מראה הגופות עדיין ממשיך ללוות את שיר. שיר היא עובדת סוציאלית שעבדה במרכז קליטת עולים באיבים. מנהל המרכז ביקש מהעובדים להגיע ושיר הסבירה לו שזה לא אפשרי. ניתאי יצא למילואים ולא חזר תקופה ארוכה, שיר עברה לבית אמה בפתח תקווה, משם נסעה לעבוד בנתניה ובחוף הכרמל, לשם פונו העולים החדשים. שיר עובדת היום במועצה האזורית שער הנגב, אבל לא מצליחה להשתחרר מהטראומה של 7.10 מתחת לביתה.
תאריך התיעוד:
06.01.2025
איפה התרחש האירוע:
שדרות
שם המתועד/ת:
שיר נאה
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
גיל לוין
ראיון:
דורי סלע
עריכת וידאו:
יוסף שגיא
עריכת תוכן:
ורדה בר
עריכת קול:
אריזה:
נועם ויצמן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
