
תקציר העדות

אני עדיין רואה מול עיני את הגופות של הנרצחים שהיו מתחת לבית" - שיר נאה על 7.10 בשדרות
העדות המלאה
עדות
שיר נאה
בשבת בבוקר נשמע בשדרות פיצוץ אדיר של הגדר ואזעקות צבע אדום. שיר ובעלה ניתאי יצאו למרפסת להבין מה קרה. מתחת לביתם הבחינו באוטובוס שעצר ונוסעיו נואשים מאחר ולא הצליחו להכנס למיגונית הסגורה. שיר רצתה לרדת אליהם וניתאי לא איפשר לה. הם ראו טנדרים עם מחבלי חמאס נכנסים לשכונה ויורים לכל עבר. ניתאי עמד ליד החלון עם נשקו ושיר ראתה את גופות הנרצחים מוטלים ברחוב - מראה הגופות עדיין ממשיך ללוות את שיר. שיר היא עובדת סוציאלית שעבדה במרכז קליטת עולים באיבים. מנהל המרכז ביקש מהעובדים להגיע ושיר הסבירה לו שזה לא אפשרי. ניתאי יצא למילואים ולא חזר תקופה ארוכה, שיר עברה לבית אמה בפתח תקווה, משם נסעה לעבוד בנתניה ובחוף הכרמל, לשם פונו העולים החדשים. שיר עובדת היום במועצה האזורית שער הנגב, אבל לא מצליחה להשתחרר מהטראומה של 7.10 מתחת לביתה.
תאריך התיעוד:
06.01.2025
איפה התרחש האירוע:
שדרות
שם המתועד/ת:
שיר נאה
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
גיל לוין
ראיון:
דורי סלע
עריכת וידאו:
יוסף שגיא
עריכת תוכן:
ורדה בר
עריכת קול:
אריזה:
נועם ויצמן
עריכת צבע:
קרדיט:

מדיה נוספת
עומר בן דוד
"כמו שנסענו למסיבה ככה חזרנו פחות אחד" – עומר בן דוד מספר על החלצותו מפסטיבל נובה ב-7 באוקטובר.
שלומית יעקבי
"את לא מסתכלת לצדדים, רק על הכביש" - שלומית יעקבי מספרת על שבעה באוקטובר במגן והימים שבאו בעקבותיו
צבי קורצקי
"רואה את צומת עלומים דרך השער הצהוב וזה נראה כמו אזור פיגוע המוני"-צבי קורצקי על 7.10 בעלומים
מרינה נאומצוק
״הבנו שאם נצא החוצה, אנחנו יכולים להירצח״ - מרינה נאומצ׳וק מספרת על שבעה באוקטובר באופקים
משה פשקס
Moishe Paskesz, United Hatzalah: I felt the sense of purpose; God wants me here and now for a reason
דניאל בן גוזי
"אני רוצה לשרוד את היום הזה. אני נלחם" - דניאל בן גוזי מתאר את המלחמה על החיים במתקפת הנובה והיום.
סיריל יונג
"רוב המאמץ שלי לשבעה באוקטובר היה שבועיים אחרי זה" - סיריל יונג על המתקפה והחיים שאחרי בקיבוץ עלומים
רותם אוחנה, אריאל אוחנה, רועי בורשטיין
"מישהו צעק הם באים, אתם צריכים לרוץ" - אריאל ורותם אוחנה ורועי בורשטיין מספרים על 7.10 בנובה













