העדות המלאה
עדות
אולגה צ'גין
אולגה צ'גין בת ה- 53 התעוררה מרעש השיגורים ונכנסה לממ"ד. היא ישבה לבדה מפוחדת וקפואה כשהיא שומעת את היריות מחוץ לחלונה. אולגה התכתבה עם בנה, שגר גם הוא בקיבוץ והתנהלה כמו רובוט. היא לא באמת הצליחה לקלוט מה קורה, למרות שקיבלה הודעה על חדירת מחבלים וראתה בחדשות את קריאות העזרה של אנשי הקיבוצים השכנים. כשחולצה בשעות הערב על ידי בנה וחיילי צה"ל, הבינה שהוא היחיד ששרד בשכונה שלו. אולגה התפנתה לקיבוץ גבולות וראתה בדרך את המכוניות השרופות והגופות על הכביש. כשפגשה את חבריה, שמעה אולגה מי נשאר בחיים ומי לא ועל כך שחבריה נחטפו. רק אז הבינה את הקטסטרופה שקרתה.
איפה התרחש האירוע:
חולית
שם המתועד/ת:
אולגה צ'גין
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 03.11.2023
צילום: ארי בלוך
ראיון: גליה שילוח
עריכת וידאו: ארי בלוך
עריכת תוכן: טלי שגב
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
