העדות המלאה
עדות
אורנית פחימה
אורנית פחימה שמרה את השבת כשהחלו המטחים והיריות. בעלה ובנה היו בבית הכנסת כשהגיע השכן והודיע לה על חדירת המחבלים. למרות השבת אורנית התקשרה לאבא שלה, שסיפר לה על המחבלים בתחנת המשטרה ועל אחותה שנעדרה משעות הבוקר. אורנית הייתה סגורה בביתה במשך יומיים עם ילדיה המפוחדים, בעלה ומתפללים אחרים, כשהם בחושך מוחלט ועם מקרר ריק. היא חשבה שאם היא לא תמות מהמחבלים היא תמות מפחד, הרגישה שאף אחד לא יכול לעזור לה, וחיפשה הזדמנות לצאת מהעיר למרות שהמחבלים עוד היו ברחובות. ביום שני קיבלה אורנית הודעה שיש הזדמנות לעזוב וברחה בפחד אימים עם משפחתה לאילת. כשהגיעה לשם היא קיבלה את הבשורה שאחותה נרצחה.
איפה התרחש האירוע:
שדרות
שם המתועד/ת:
אורנית פחימה
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
צילום: כפיר אמיר
ריאיון: טליה אבישי
עריכת וידאו: ענבל מירום
עריכת תוכן: טלי שגב
מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
