העדות המלאה
עדות
אורנה סילמן
בשבת בבוקר קמו אורנה ובן זוגה זארה לאזעקת צבע אדום ונכנסו לממ״ד בביתם. ירי מנשק קל נשמע בסמוך. הודעות בקבוצות הווטסאפ דיווחו על חדירת מחבלים. בנירים שהו גם קרובי משפחתם: בתם עם בעלה ושלושת ילדיה הקטנים, גם הם חברי הקיבוץ, וקרובי משפחתו של הבעל שהגיעו להתארח בסופ״ש. החרדה גדלה כשהובן שהמחבלים הגיעו סמוך לביתה של הבת. אורנה התכתבה איתה בווטסאפ, ניסתה לחזק ולהרגיע. לקראת אחר הצהריים הגיעו פעמיים כוחות חילוץ לביתה של אורנה ובן זוגה אך פחדו לפתוח להם, רק ב-18:00 התפנו עם חברי כיתת הכוננות למועדון, שם פגשו את יתר בני המשפחה. במזל גדול שרדו כולם אך סיפורי הזוועה על קורות אחרים שנהרגו ונחטפו היו קשים. בראשון בצהריים פונתה הקהילה למלון באילת. אורנה מתקשה להתאושש, עדיין לא יודעת אם תחזור לגור בנירים.
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
אורנה סילמן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
