העדות המלאה
עדות
אסנת תנורי
אסנת תנורי, אחות במקצועה, ובעלה דרור, מרכז משק, הם חברי קיבוץ נירים. בקיבוץ מתגוררים גם אביה, בנה ומשפחתו. בשבת בבוקר החלו התרעות של צבע אדום. פיצוצים ויריות נשמעו ברחבי הקיבוץ. אסנת נכנסה לממ"ד לבדה, בעוד דרור שהה בממ"ד במשרדו. שעות ארוכות נשמעו בחצר הקיבוץ קולות מלחמה ודיבורים בערבית. אסנת לא היתה מודעת למלחמה המתרחשת באיזור כולו. היא פעלה כמו בתוך ערפל והתמקדה בהישרדות. בשעות הערב חולצה על ידי החיילים, ונפגשה עם קהילת הקיבוץ בנקודת המפגש. שם החלה להתבהר התמונה הקשה – הנרצחים והחטופים. הקהילה התפנתה לאילת. דרור המשיך לתפקד כמרכז משק. אסנת חזרה לתפקידה כאחות כחלק מתהליך של שיקום וריפוי. העתיד בנירים עדין אינו ברור. המבוגרים נוטים לחזור יותר מאשר המשפחות הצעירות. אסנת מרגישה שהקהילה עוברת תהליך של החלמה. עדין זוכרים את המתים והחטופים, אבל מתחילים לחשוב קדימה, על עתיד מחודש בנירים.
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
אסנת תנורי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-01-11
צילום: סלעית בשן
ראיון: חיה קרופניק
עריכת וידאו: עדן זאבי
עריכת תוכן: נעה בר חושן
אריזה: כרמל אילני
מדיה נוספת
פרח פילו
"אני מבינה ממה שכתבו בקבוצה איך המחבלים מתקדמים וידעתי שהם בשכונה שלי" - פרח פילו על 7.10 בבארי
יהודית ניר
"הייתי חזקה כל החיים. הפעם היחידה שקרסתי הייתה אז" - יהודית ניר מספרת על שבעה באוקטובר במפלסים
אליהו הרשקוביץ
״ואני חוזר לצלם. כמו בן אדם שמנסה להתעלם מהחוויה המטורפת שהוא עבר״ - אליהו הרשקוביץ מחולית על 7.10
עמרי קדם
"אנחנו מבינים שהמחבלים פה באזור שלנו ומאותו רגע מפסיקים לדבר"- עמרי קדם מספר על שבעה באוקטובר בבארי
יצחק (איציק) פז
"קודם כול לזהות שיש שם שרידים אנושיים" – ד"ר יצחק פז מרשות העתיקות מספר על הסיוע בחיפוש הנעדרים
