
העדות המלאה
עדות
רחל גולן
ב-6:25 רצה רחל לממ"ד לקול ההתרעות, שם למד אורי בעלה קבלה בזום. הם החלו לקבל הודעות וואטסאפ ולהתכתב עם חברים ומשפחה. המחבלים החלו לדפוק על חלון הממ"ד ושברו חלונות בבית, אך לא נכנסו לממ"ד. אחר הצוהריים רחל הכניסה אוכל לממ"ד ואז ראתה את ההרס בבית. בסביבות 19:00 באו חיילים ולקחו אותם לגן הילדים הקרוב. היא נשארה בגן בלילה וביום המחרת ועזרה בארגון. ביום שני פונו לבאר שבע באוטובוסים, שם קיבלו אותם באוכל חם, בגדים ושמיכות וכך גם כשהגיעו למלון באילת. במלון הם שמעו על החטופים והנרצחים. בי"ס שדה אילת הקים בית ספר אוהלים למפונים. היא השתלבה בעבודה שם וזה נתן לה כוחות. לאחר כארבעה חודשים החלו לבקר בביתם ולנקות אותו לקראת חזרתם לקיבוץ.
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
רחל גולן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת













