העדות המלאה
עדות
ראובן בורקו
בשש וחצי בבוקר יצא ראובן בורקו מפתח ביתו בקיבוץ זיקים, כמדי יום, לחוף הים הסמוך. שנייה לאחר מכן, אזעקת צבע אדום וירוטים רבים גרמו לו להכנס במהירות פנימה. אשתו, בנו ובתו המתבגרים הסתגרו בממ"ד. בשבע דיווח לו חבר, בעל המזנון בחוף זיקים, שמחבלים חדרו דרך הים, פצעו ורצחו רבים. במצלמה המשדרת מהמקום ראה ראובן גופות, ביניהן נער שמכיר. הדשא הפך אדום מדם. כששמע צרורות מנשק קל הבין שיש מחבלים גם בסמוך לביתו. משום שאת דלת הממ"ד לא ניתן היה לסגור, נערך לקרב פנים אל פנים - פיזר סכינים וקרשים במקומות אסטרטגיים. כשקרסו כל אמצעי התקשורת התעצמה החרדה, מה עוד ששום כוח הצלה או צבא לא הגיע. רק בשבע בערב התפנו אורלי והילדים בזכות שכנה, עובדת שב"כ שהזעיקה רכבים ממוגנים לקיבוץ. ראובן נשאר לבדו, התפנה למחרת. לזיקים לא יחזור, הוא איבד את האמון במנהיגים, טוען שרימו ביודעין את תושבי האזור לאורך שנים
איפה התרחש האירוע:
זיקים
שם המתועד/ת:
ראובן בורקו
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 16.11.2023
צילום: אופיר פרגון
ראיון: שרון רפפורט
עריכת וידאו: אופיר פרגון
עריכת תוכן: שלי קליין-אברהם
מדיה נוספת
תמר (תמי) הלוי
"דבר אחד ברור לי: שאותי לא יחטפו. אותי יהרגו. אני לא אתן שהם יחטפו אותי״ - תמי הלוי על 7.10 בנחל עוז
נטע פורטל, סנטיאגו פרס
"אם אנחנו לא רצים אנחנו מתים" - נטע פורטל וסנטיאגו פרס מספרים על 7 באוקטובר בכפר עזה
נעמי אדלר
"יש מצב שאנחנו מתים היום?" נעמי פטל אדלר מנחל עוז מתארת את השהייה הארוכה בממ"ד בעת מתקפת המחבלים
דב (דוגל) אליעז
"איפה הצבא? את שומעת את הצעקות והבכי של האנשים" דב דוגל אליעז מספר על 7 באוקטובר בנחל עוז
נעמה כוכב
"אני אמרתי לעצמי, כל מה שאת שומעת זה צה״ל" – נעמה כוכב על 24 השעות בממ"ד במתקפת המחבלים על נחל עוז.