העדות המלאה
עדות
רות אורבך
רות אורבך ובעלה עלו מארגנטינה כדי לגדל את ילדיהם "באופן חופשי בארצנו". בשבת הם ננעלו בממ"ד עם בתם יורית, בעוד בעלה של יורית והבנות נמצאו בשטח הפתוח לאחר שישנו בלילה תחת כיפת השמיים. בממ"ד לחשו כדי לתקשר. הם שמעו יריות מקיר הבית הקרוב והבינו שצה"ל לא הגיע לעזור. במהלך הבוקר הם גם הבינו שהמחותנים מקיבוץ ניר עוז נחטפו. גם כששמעו נקישה בדלת, לא האמינו שהצבא הגיע. כשרות גילתה שהמחבלים גנבו לה את המצלמות שאהבה כלכך, היא נשברה. היא מודה לטנקיסטים ולטנקיסיטיות שמנעו אסון גדול בקיבוץ, ובמקביל חשה הפקרה ואובדן אמון. "קשה לי לראות עם מה הנכדים שלי צריכים להתמודד", היא מסכמת בעצב.
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
רות אורבך
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
אליחי בנטל
"אנחנו חייבים לצאת מכאן לפני שהאש תגיע אלינו" - אלי מזרחי מעין השלושה, מתאר את אירועי שבעה באוקטובר
יגאל קריחלי-דוד
"הטלפון שלו עצר באזור חאן יונס" - יגאל קריחלי-דוד מספר על החרדה לגורל בנו בשבעה באוקטובר בנירים
גבי אנקר
"שתי שורות מאחורינו חטפו את חנה פופלוול ואת הבן שלה נדב זכרונו לברכה" - מספר גבי אנקר מנירים
צבי אלון
"בממ"ד היה חם וחשוך והיינו מוכנים למצב שחלילה המחבלים ייכנסו אלינו" - צבי אלון מספר על 7.10 בבארי
פרח פילו
"אני מבינה ממה שכתבו בקבוצה איך המחבלים מתקדמים וידעתי שהם בשכונה שלי" - פרח פילו על 7.10 בבארי
יהודית ניר
"הייתי חזקה כל החיים. הפעם היחידה שקרסתי הייתה אז" - יהודית ניר מספרת על שבעה באוקטובר במפלסים
