העדות המלאה
עדות
רות וולף
לרותי וולף ובעלה משפחה רחבה בנירים, בן, ובת ונכדים. לכבוד חג הקיבוץ, שהתרחש בשמחת תורה, התארחו אצלם הבן, אשתו ושני ילדיהם הרכים. עם תחילת המתקפה בנירים, הם נכנסו לממ"ד. קולות הירי היו רחוקים, אך מהרשתות החברתיות עלתה התמונה הקשה. המבוגרים דאגו לילדים תוך שמירה על השקט. רותי חשה חרדה עצומה במהלך כל היממה. לאחר שחולצו מהממ"ד, התכנסו במועדון למשך הלילה, והילדים התכנסו במבנה הגן. למחרת התפנו לאילת, ומשם לבאר שבע. רותי חשבה שהם נוסעים לזמן קצר, אך עברה יותר משנה עד ששבו לביתם בנירים. רותי, דור שני לשואה, מדגישה את תחושת הפחד מול סרט אימה, נורא מכל דמיון. לבית של בנה, חדרו מחבלים, שחוסלו בעודם בבית. היא חשה אי שקט שמקשה על היצירה. היא מייחלת לשקט ולגידול ילדים ונכדים בנחת.
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
רות וולף
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
