העדות המלאה
עדות
שגית לוי גלפרב
שגית, יו“ר צח“י של ארז, התעוררה מאזעקות צבע אדום. למרות שבעוטף הורגלו באזעקות, תחושת בטן הובילה אותה להשאיר את משפחתה בממ“ד ולרוץ לפתוח את החמ“לֹ, ולתפעל את מערכות ההגנה והתמיכה של ארז. בדרכה שמעה ירי נק“ל קרוב ממחסום ארז שנכבש. בעוד כיתת הכוננות יוצאת להגן על שערי הקיבוץ אליהם ניסו לחדור המחבלים, צח“י החלו לתקשר עם גורמים חיצוניים. כבר בדקות הראשונות הגיעו לחמ“ל פצועים וניצולים. תוך ניסיונות להזעיק עזרה, שגית הובילה חלק לממ“ד בביתה וחזרה לעבודה. רגעים הקשים ביותר היו הידיעה שחבר כיתת הכוננות, אמיר נעים, נפצע בלחימה ונפטר מפצעיו, והטיפול בבשורה הקשה למשפחה. למרות שילדיה ביקשו שתחזור, המשיכה לתפקד עד לרגע האחרון, ולא רואה עצמה גיבורה. כוח צבא רשמי הגיע לקיבוץ רק בשעות הלילה המאוחרות ותחילה דרש פינוי מידי, שבוטל אחרי שנאספו כולם. הקיבוץ התפנה רק ביום ראשון בצהריים כששגית בין האחרונים, לאחר שווידאה שכולם בסדר. בחודשים שאחרי הפינוי למצפה רמון עסקה בדאגה לחברי הקיבוץ, עיסוק שהיווה גם בריחה מעצמה. ארז יישאר תמיד הבית. היא מאמינה שהקהילה תתרפא.
איפה התרחש האירוע:
ארז
שם המתועד/ת:
שגית לוי גלפרב
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
נועה לוי
"אני מחזירה לעצמי את השליטה שנלקחה ממני ב-7 באוקטובר" - נועה לוי מספרת על המתקפה הקטלנית על שדרות
יובל שלפמן
״אני עובד מאוד מאוד על אוטומט״ - יובל שלפמן, חובש ונהג אמבולנס באיחוד הצלה, על הטיפול בפצועים ב-7.10
עדנה גל-אור
"אני מבינה את הסיטואציה, אבל אני לא מבינה את הסיטואציה, אני פשוט על אוטומט"-עדנה גל-אור על 7.10
עזריאל אסף, יצחק (איציק) לייכטר
"החלטנו לא לתת לאף אחד את המתנה להחריב לנו את הבית" - עזריאל אסף ויצחק לייכטר על שבעה באוקטובר בסעד
חיה קופלד
"במהלך התפקיד אמרתי לעצמי שאני במקום הנכון, ברגע היסטורי" - חיה קופלד מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
