העדות המלאה
עדות
שגית רחל דניאלי
שגית ואיתמר דניאלי הגיעו לסעד כדי לחזק את ההתיישבות בעוטף. במרחב הכפרי הם מצאו בית וקהילה. הם ידעו כיצד להתנהל בסבבי הלחימה, אך חדירת המחבלים בשבת שמטה את הקרקע מתחת לרגליהם. במשך שעות הם ישבו בממ"ד עם חמשת ילדיהם, בעוד הידיעות על האירועים הקשים מגיעות דרך התקשורת והפלאפונים. שגית חשה כמו בשדה קרב. במוצש סייעו במתן אוכל לחיילים ולשורדי הנובה בקיבוץ. בעת הפינוי נחשפו למראות קשים בדרכים. במלון קהילת סעד התארגנה במהירות לחדש את המערכות החברתיות והחינוכיות ושגית נרתמה לעזרה. המשפחה חזרה לקיבוץ. שגית מנהלת את מערכת החינוך. היא גאה בפעילויות המשדרות חוסן קהילתי. לשגית עדין יש ספקות באשר לעתיד, אך לדבריה "יכולים לאיים עלינו כמה שרוצים, אנחנו כאן. החיים חזקים מהכל".
איפה התרחש האירוע:
סעד
שם המתועד/ת:
שגית רחל דניאלי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
נירית יונה דוננה
"במשך שעות חיכיתי לצבא למסוק והוא לא הגיע"- נירית יונה דוננה מספרת על 7.10 בניר יצחק
אהובה אילן
"לא עלה על דעתנו שיש כמויות של מחבלים" – אהובה אילן מכיסופים מעידה על אירועי שבעה באוקטובר
נועה לוי
"אני מחזירה לעצמי את השליטה שנלקחה ממני ב-7 באוקטובר" - נועה לוי מספרת על המתקפה הקטלנית על שדרות
