העדות המלאה
עדות
שרה תמיר
שרה תמיר עלתה לארץ כנערה, לאחר תקופת ההכשרה. היא הגיעה לניר יצחק, ומיד הרגישה בבית. כאן פגשה את בעלה לשעבר, יושקה, ונולדו להם חמישה ילדים, מהם זוג תאומים. שרה מילאה בקיבוץ תפקידים מרכזיים. עם פרישתה נהנתה לעסוק באפייה ובגינת ביתה הגדולה. בשבת בבוקר, נשמעו אזעקות תכופות של צבע אדום. שרה נכנסה לממ"ד ושהתה בו, עד שרוכזו חברי הקיבוץ בבתי הילדים לפני פינויים לאילת. במהלך היום, לא ידעה שרה מה קורה בניר יצחק. בעת המפגש עם החברים סופר לה את אשר קרה. שרה נותרה עם השאלה מדוע המחבלים לא פלשו לקיבוץ והרסו אותו כפי שעשו בקיבוצים אחרים. חוסר הידיעה וההבנה של האירועים בקיבוץ, מטרידים אותה עד היום. שרה מחכה לשוב לניר יצחק. לשוב אל הבית אשר בנתה, לקהילה שהיא אוהבת ושהקדישה חייה עבורה.
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
שרה תמיר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
