העדות המלאה
עדות
שרה שקד
בשבת בבוקר שרה התעוררה וראתה התראת צבע אדום בנתיב העשרה. היא הגיפה את החלונות והתריסים ומיד החלו אצלם ההתראות. ביתם חטף רסיס במטח הראשון. שרה ומוטל'ה בעלה נכנסו ויצאו מהממ"ד, כי לא ידעו מה שקורה. סביב 11:00 נכנסו סער ושי מכיתת הכוננות לבדוק את שלומם ויידעו אותם על מחבלים בקיבוץ. בשכונתם לא היו קרבות עם מחבלים. סביב 13:00 נפלו החשמל והתקשורת. בסביבות 15:00 הגיעה אליהם בתם נעמה עם זוהר, בנה, והחתול, וסיפרה שבית שכניהם נשרף והיא חוששת שאחיה, יותם, ואשתו, נחטפו. למחרת בבוקר שרה וכמה שכנים יצאו מהבית והיא ראתה חיילים. הקצין דרש מהם לרוץ לאוטובוס הפינוי, שהם כלל לא ידעו על קיומו, כי לא יכלו לקרוא ווטסאפ. שם נודע לה כי יותם ואשתו חולצו. האוטובוס נסע לים המלח, דרך הגופות שעל הכביש. שרה סייעה בהתארגנות במלון ומאד רוצה לחזור לכיסופים.
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
שרה שקד
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
אולסיה ישראלוב זרזקו, אלכס זרזקו
" באותה שבת זה היה מאה אחוז גיהינום"- אלכס ואליסיה זרזקו מספרים על שבעה באוקטובר בעין השלושה
אריאל מאיר סאסי
"ואז היא אומרת לי, יש לי מחבלים מאחורי הדלת, החמ"ל נפל"- מצטט אריאל מאיר סאסי את השיחה עם נחל עוז
חיליק וינשטיין, תמירה מור
קורה כאן משהו חריג ואין מצב שלא יגיע כוח שיתמודד עם האירוע - חיליק וינשטיין ותמירה מור על 7.10 בסופה
שגית לוי גלפרב
”הוא אמר לי: מי שיישאר פה ימות. עכשיו צריך לפנות את כולם“ – שגית לוי גלפרב על 7.10 בארז
קובי וולף
"קיויתי רק שלא ירו RPG לכיוון שלנו כי אז אנחנו בצרה" - קובי וולף, עיתונאי, על תיעוד 7.10 ברחבי עוטף
מיכל בן-שטרית רהב
"אני אומרת ללי: אנחנו נלחמים עד הכדור האחרון" - מיכל רהב מספרת על שבעה באוקטובר בנירים
