
העדות המלאה
עדות
שאול שפילמן
שאול שפילמן, בן 94, חווה את עליית הנאצים בוינה בילדותו, נשלח עם הוריו למחנה הריכוז טרזינשטט ומאוחר יותר למחנה אושוויץ-בירקנאו. הוא מתאר את הילדות הקשה בשואה, עד שהמחנה שוחרר במאי 1945. הוא הוברח ע"י הבריגדה היהודית לאיטליה ומשם, בספינה בריטית לנמל חיפה. הוא הגיע למשפחת אומנה בבאר טוביה וכשהיה בן 17, עת פרצה מלחמת השחרור התגייס לחטיבת יפתח של הפלמ"ח.
ב-7.10 החלו מטחים נוראיים, והצבא לא הגיע. שאול ראה בטלויזיה מה התרחש. כשהמחבלים הגיעו לצומת אשקלון, הרגיש כשלון צבאי ומחדל מודיעיני כמו מלחמת יום כיפור. היו נורות אדומות שדלקו באזור העוטף והגדר כשבועיים לפני ההתקפה. בשואה לא היה לעם היהודי מה לעשות, אבל היום יש לנו את הצבא החזק ביותר, והוא לא מבין איפה היה באותה שבת. שאול שומר על אופטימיות.
איפה התרחש האירוע:
אשקלון
שם המתועד/ת:
שאול שפילמן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10













