
העדות המלאה
עדות
שאול שפילמן
שאול שפילמן, בן 94, חווה את עליית הנאצים בוינה בילדותו, נשלח עם הוריו למחנה הריכוז טרזינשטט ומאוחר יותר למחנה אושוויץ-בירקנאו. הוא מתאר את הילדות הקשה בשואה, עד שהמחנה שוחרר במאי 1945. הוא הוברח ע"י הבריגדה היהודית לאיטליה ומשם, בספינה בריטית לנמל חיפה. הוא הגיע למשפחת אומנה בבאר טוביה וכשהיה בן 17, עת פרצה מלחמת השחרור התגייס לחטיבת יפתח של הפלמ"ח.
ב-7.10 החלו מטחים נוראיים, והצבא לא הגיע. שאול ראה בטלויזיה מה התרחש. כשהמחבלים הגיעו לצומת אשקלון, הרגיש כשלון צבאי ומחדל מודיעיני כמו מלחמת יום כיפור. היו נורות אדומות שדלקו באזור העוטף והגדר כשבועיים לפני ההתקפה. בשואה לא היה לעם היהודי מה לעשות, אבל היום יש לנו את הצבא החזק ביותר, והוא לא מבין איפה היה באותה שבת. שאול שומר על אופטימיות.
איפה התרחש האירוע:
אשקלון
שם המתועד/ת:
שאול שפילמן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלובי ץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי
מרסלו גרזון
"תחושה של חוסר אונים טוטאלי" - מרסלו גרזון מספר על שבעה באוקטובר כשהוא חרד לבתו ומשפחתה בניר עוז













