העדות המלאה
עדות
שמעון ממן
שמעון ממן משמש כאב בית בבית ספר בשדרות. ב-7.10 היה עם משפחתו, אשתו ושלושת ילדיו בבית. אחיו ומשפחתו היו אצלם בערב החג אך עזבו בלילה. בהישמע האזעקות נכנסו לממ"ד ושהו שם. הם שמעו מבחוץ את קולות היריות, את הצעקות בערבית, את הניסיונות לפרוץ את שער הבית, וחששו מאוד. בשלב מסוים חששו שלא ישרדו ואשתו נפרדה מהילדים. דרך קבוצות הווטסאפ הם הבינו שמחבלים חדרו לבניין. אחד מהם ירד במעלית ואחד השכנים הפסיק את זרם החשמל וכלא אותו במעלית. ביום שני החליטו לעזוב את שדרות ברכבם ונסעו לאח באלפי מנשה. בדרך ראו את מראות הזוועה. לאחר מכן הצרטפו ליתר המפונים משדרות במלון בים המלח. שם, שמעון פעל לסייע ככל יכולתו בכל בעיה שצצה. עדיין מאוד קשה לו והוא בקושי ישן.
איפה התרחש האירוע:
שדרות
שם המתועד/ת:
שמעון ממן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
אליחי בנטל
"אנחנו חייבים לצאת מכאן לפני שהאש תגיע אלינו" - אלי מזרחי מעין השלושה, מתאר את אירועי שבעה באוקטובר
יגאל קריחלי-דוד
"הטלפון שלו עצר באזור חאן יונס" - יגאל קריחלי-דוד מספר על החרדה לגורל בנו בשבעה באוקטובר בנירים
גבי אנקר
"שתי שורות מאחורינו חטפו את חנה פופלוול ואת הבן שלה נדב זכרונו לברכה" - מספר גבי אנקר מנירים
צבי אלון
"בממ"ד היה חם וחשוך והיינו מוכנים למצב שחלילה המחבלים ייכנסו אלינו" - צבי אלון מספר על 7.10 בבארי
פרח פילו
"אני מבינה ממה שכתבו בקבוצה איך המחבלים מתקדמים וידעתי שהם בשכונה שלי" - פרח פילו על 7.10 בבארי
יהודית ניר
"הייתי חזקה כל החיים. הפעם היחידה שקרסתי הייתה אז" - יהודית ניר מספרת על שבעה באוקטובר במפלסים
