
העדות המלאה
עדות
שירן דוד
שירן דוד חגגה עם חברים בפסטיבל נובה. כשהחלה המתקפה, הם נעו אל החניה עמוסת המכוניות. המחבלים השיגו אותם וירו עליהם מקרוב. שירן וחברתה החלו במנוסה דרך החולות. המחבלים רדפו אחריהם וירו ללא הכוונה. שירן מתארת כיצד מי שרץ – רץ, ומי שנפל - נפל. כך רצו במשך שעות ללא סיוע מהצבא או מהמשטרה. אירוע בלתי ניתן להבנה. הם הגיעו לשערי פטיש ופגשו את עוז דוידיאן. שירן וחברתה שהו אצל אחת המשפחות עד שפונו מהמושב. שירן מתארת את תחושת החרדה שהשתלטה עליה. היא נמנעה מלספר להוריה מה קרה והסתגרה בחדרה. כיום שירן מכירה בהיותה פוסט טראומטית, ומנסה להתמודד עם מצבה. עמותת "שבט הנובה" מסייעת, וכך גם הלימודים באקדמיה. הזמן מרפא, אומרת שירן, יש רגעים שסוחבים אותך אחורה, אך החיים שלי מתקדמים.
איפה התרחש האירוע:
פסטיבל נובה
שם המתועד/ת:
שירן דוד
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת













