העדות המלאה
עדות
שירן דוד
שירן דוד חגגה עם חברים בפסטיבל נובה. כשהחלה המתקפה, הם נעו אל החניה עמוסת המכוניות. המחבלים השיגו אותם וירו עליהם מקרוב. שירן וחברתה החלו במנוסה דרך החולות. המחבלים רדפו אחריהם וירו ללא הכוונה. שירן מתארת כיצד מי שרץ – רץ, ומי שנפל - נפל. כך רצו במשך שעות ללא סיוע מהצבא או מהמשטרה. אירוע בלתי ניתן להבנה. הם הגיעו לשערי פטיש ופגשו את עוז דוידיאן. שירן וחברתה שהו אצל אחת המשפחות עד שפונו מהמושב. שירן מתארת את תחושת החרדה שהשתלטה עליה. היא נמנעה מלספר להוריה מה קרה והסתגרה בחדרה. כיום שירן מכירה בהיותה פוסט טראומטית, ומנסה להתמודד עם מצבה. עמותת "שבט הנובה" מסייעת, וכך גם הלימודים באקדמיה. הזמן מרפא, אומרת שירן, יש רגעים שסוחבים אותך אחורה, אך החיים שלי מתקדמים.
איפה התרחש האירוע:
פסטיבל נובה
שם המתועד/ת:
שירן דוד
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
אולסיה ישראלוב זרזקו, אלכס זרזקו
" באותה שבת זה היה מאה אחוז גיהינום"- אלכס ואליסיה זרזקו מספרים על שבעה באוקטובר בעין השלושה
אריאל מאיר סאסי
"ואז היא אומרת לי, יש לי מחבלים מאחורי הדלת, החמ"ל נפל"- מצטט אריאל מאיר סאסי את השיחה עם נחל עוז
חיליק וינשטיין, תמירה מור
קורה כאן משהו חריג ואין מצב שלא יגיע כוח שיתמודד עם האירוע - חיליק וינשטיין ותמירה מור על 7.10 בסופה
שגית לוי גלפרב
”הוא אמר לי: מי שיישאר פה ימות. עכשיו צריך לפנות את כולם“ – שגית לוי גלפרב על 7.10 בארז
קובי וולף
"קיויתי רק שלא ירו RPG לכיוון שלנו כי אז אנחנו בצרה" - קובי וולף, עיתונאי, על תיעוד 7.10 ברחבי עוטף
מיכל בן-שטרית רהב
"אני אומרת ללי: אנחנו נלחמים עד הכדור האחרון" - מיכל רהב מספרת על שבעה באוקטובר בנירים
