
העדות המלאה
עדות
שלומית לוי-צמיר
שלומית וחיים בן זוגה תכננו לחגוג לבנם אריאל בן השש יום הולדת בשבת 7.10. האזעקות הקפיצו אותם לממ"ד בו שהו עד הערב. השעות הראשונות היו ללא מידע, ורק בסביבות עשר בבוקר קבלו הודעה מפורשת על כוחות עוינים ברחבי הקיבוץ, אך הבינו שרק כיתת הכוננות נמצאת בשטח. שלומית ניסתה לתכנן מסתור לבנה בממ"ד אם ייכנסו המחבלים, אך חשה חוסר אונים. בצהרים הגיעו כוחות צה"ל, ושלומית עקבה אחרי קולות הקרבות שבחוץ. בערב רוכזו כל התושבים בבית הילדים הממוגנים שבמרכז הקיבוץ ובמשך עוד יממה המתינו למצב שיאפשר פינוי. בינתיים הלכה והתרחבה תמונת היקף האובדן, החטופים והפצועים. בחצות הלילה של 8.10 יצאה שיירת המפונים לאילת, והגיעה לפנות בוקר אל בית המלון.
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
שלומית לוי-צמיר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
נועה לוי
"אני מחזירה לעצמי את השליטה שנלקחה ממני ב-7 באוקטובר" - נועה לוי מספרת על המתקפה הקטלנית על שדרות
יובל שלפמן
״אני עובד מאוד מאוד על אוטומט״ - יובל שלפמן, חובש ונהג אמבולנס באיחוד הצלה, על הטיפול בפצועים ב-7.10
עדנה גל-אור
"אני מבינה את הסיטואציה, אבל אני לא מבינה את הסיטואציה, אני פשוט על אוטומט"-עדנה גל-אור על 7.10
עזריאל אסף, יצחק (איציק) לייכטר
"החלטנו לא לתת לאף אחד את המתנה להחריב לנו את הבית" - עזריאל אסף ויצחק לייכטר על שבעה באוקטובר בסעד
חיה קופלד
"במהלך התפקיד אמרתי לעצמי שאני במקום הנכון, ברגע היסטורי" - חיה קופלד מספרת על שבעה באוקטובר בסעד













