
העדות המלאה
עדות
שלמה גולדשטיין
שלמה הגיע לכיסופים מקנדה ב-1954, בנה בקיבוץ את ביתו והקים בו את משפחתו. במשך השנים עסק בין השאר בביטחון ומחשוב הקיבוץ עד שיצא לגמלאות. למרות שחי בגפו מאז מות אשתו ורחוק מארבעת ילדיו, לא חש בדידות והקיף עצמו בעיסוקים, ביניהם בניית תחנת רדיו ביתית. בשבת בבוקר, עם אזעקות הטילים, היה לבדו בממ“ד, ערוך היטב למצב חירום. כשנכדתו דיווחה שצפתה בסרטון בו מחבלים נראים מחוץ לביתו, מיהר להסתגר, חמוש באקדח. במשך 30 השעות בהן שהה בממ“ד קרא, אכל וישן, מחכה שהאירוע ייגמר. ּבאמצעות תחנת הרדיו שלו הצליח לתקשר עם חובבי רדיו אחרים ולעדכן את משפחתו. המחלצים שהגיעו אליו ביום ראשוּן, התקשו לשכנע אותו שהם אכן חיילים. הוא היה אחד האחרונים להתפנות מכיסופים. חודשים אחרי השבת השחורה ממשיך להאמין שמקומו בכיסופים, ובמפעל חייו – בניית הקיבוץ והמדינה.
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
שלמה גולדשטיין
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
צילום: ארי בלוך
ראיון: גליה שילוח
עריכת וידאו: דב גזית
עריכת תוכן: טליה תיבון

מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת













