
העדות המלאה
עדות
שלמה גולדשטיין
שלמה הגיע לכיסופים מקנדה ב-1954, בנה בקיבוץ את ביתו והקים בו את משפחתו. במשך השנים עסק בין השאר בביטחון ומחשוב הקיבוץ עד שיצא לגמלאות. למרות שחי בגפו מאז מות אשתו ורחוק מארבעת ילדיו, לא חש בדידות והקיף עצמו בעיסוקים, ביניהם בניית תחנת רדיו ביתית. בשבת בבוקר, עם אזעקות הטילים, היה לבדו בממ“ד, ערוך היטב למצב חירום. כשנכדתו דיווחה שצפתה בסרטון בו מחבלים נראים מחוץ לביתו, מיהר להסתגר, חמוש באקדח. במשך 30 השעות בהן שהה בממ“ד קרא, אכל וישן, מחכה שהאירוע ייגמר. ּבאמצעות תחנת הרדיו שלו הצליח לתקשר עם חובבי רדיו אחרים ולעדכן את משפחתו. המחלצים שהגיעו אליו ביום ראשוּן, התקשו לשכנע אותו שהם אכן חיילים. הוא היה אחד האחרונים להתפנות מכיסופים. חודשים אחרי השבת השחורה ממשיך להאמין שמקומו בכיסופים, ובמפעל חייו – בניית הקיבוץ והמדינה.
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
שלמה גולדשטיין
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
צילום: ארי בלוך
ראיון: גליה שילוח
עריכת וידאו: דב גזית
עריכת תוכן: טליה תיבון

מדיה נוספת
אוה ארבן
"אחרי כל מה שעברתי, אף חמאסניק לא יכניס אותי למקלט" – אוה ארבן חוזרת לקורותיה בשואה בעקבות 7.10.
מינה-מרים יהושע
"אני כבר הייתי מפונה כילדה [...] זה היה פינוי קטסטרופלי" - מינה-מרים יהושע על 7 באוקטובר בניר יצחק.
גליה הלר קרמר
"הדודה שלי אמרה: ההורים שלך שמרו עלייך" - גליה הלר קרמר מנירים על החיבור לאביה שורד השואה ב-7.10
יהודית צמיר
"המודעות שלנו, הפחד, בא אחרי... זה לקח זמן" – ניצולת השואה יהודית צמיר ממפלסים מעידה על 7 באוקטובר
ראובן רוזנבלט
"כתוצאה של השואה, אני תמיד דואג שתהיה רזרבה בבית"- ראובן רוזנבלט מספר על השבעה באוקטובר בכפר מימון
חיים הרצל, דבורה הרצל
"מי שמשווה פשוט לא מבין. השואה זה דבר אחר, פלנטה אחרת. לנו יש צבא חזק"-חיים ודבורה הרצל על 7.10 בסעד
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על שבעה באוקטובר בניר עוז
אראלה גניסלב
"כשמישהו אומר שהוא רוצה להרוג אותך הוא מתכוון לזה"- אראלה גניסלב על אביה ניצול השואה ב-7.10 בנירים