העדות המלאה
עדות
שלמה גולדשטיין
שלמה הגיע לכיסופים מקנדה ב-1954, בנה בקיבוץ את ביתו והקים בו את משפחתו. במשך השנים עסק בין השאר בביטחון ומחשוב הקיבוץ עד שיצא לגמלאות. למרות שחי בגפו מאז מות אשתו ורחוק מארבעת ילדיו, לא חש בדידות והקיף עצמו בעיסוקים, ביניהם בניית תחנת רדיו ביתית. בשבת בבוקר, עם אזעקות הטילים, היה לבדו בממ“ד, ערוך היטב למצב חירום. כשנכדתו דיווחה שצפתה בסרטון בו מחבלים נראים מחוץ לביתו, מיהר להסתגר, חמוש באקדח. במשך 30 השעות בהן שהה בממ“ד קרא, אכל וישן, מחכה שהאירוע ייגמר. ּבאמצעות תחנת הרדיו שלו הצליח לתקשר עם חובבי רדיו אחרים ולעדכן את משפחתו. המחלצים שהגיעו אליו ביום ראשוּן, התקשו לשכנע אותו שהם אכן חיילים. הוא היה אחד האחרונים להתפנות מכיסופים. חודשים אחרי השבת השחורה ממשיך להאמין שמקומו בכיסופים, ובמפעל חייו – בניית הקיבוץ והמדינה.
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
שלמה גולדשטיין
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
צילום: ארי בלוך
ראיון: גליה שילוח
עריכת וידאו: דב גזית
עריכת תוכן: טליה תיבון
מדיה נוספת
הגר עין גדי
"היה מרגש לשמוע את החיילים אומרים - עכשיו אנו פה לשמור עליכם"- הגר עין גדי מספרת על 7.10 בניר יצחק
חנה אשל רובינשטיין
"מה זה אומר שנכבשנו על ידי החמאס?" - חנה אשל רובינשטיין מנירים מספרת על שבעה באוקטובר
אנדריי פבלובסקי, ויקי פבלובסקי
"יורים עלינו, תגידו שמישהו בדרך!" ויקי ואנדריי פבלובסקי מספרים על שבעה באוקטובר בכיסופים
שקד ירושלמי, כרמל שפירא להב
"הרגע ריססו אותנו מחבלים" – כרמל שפירא-להב ושקד ירושלמי מספרים כיצד ניצלו מהמתקפה בנובה
חופית איטח-צלקישוילי
זה הסוף של החיים, נגמרו החיים - חופית איטח-צלקישוילי מנחל עוז מתארת את התקפת המחבלים על ביתם
מירי תהילה פרידמן
"אף אחד לא יבין את חוסר האונים שהרגשנו באותה שבת" - מירי פרידמן מספרת על שבעה באוקטובר באשקלון
