
העדות המלאה
עדות
סאנשיין לוי
סאנשיין לוי, בעלה דור לוי, ושני ילדיהם הצעירים, הם חלק משבט משפחתי נרחב בעין השלושה. אביה החורג הוא רבש"ץ הישוב, ובעלה משרת בכיתת הכוננות. בשבעה באוקטובר פלשו המחבלים לעין השלושה. סאנשיין וילדיה הסתגרו בממ"ד בעוד אביה ובעלה יוצאים להלחם על הישוב. מהממ"ד החם והדחוס ניתן היה לשמוע את קולות המלחמה המתחוללת בחוץ. המחבלים נכנסו לבית, הרסו ובזזו, וניסו לפרוץ את דלת הממ"ד. סאנשיין החזיקה בכל כוחותיה בדלת, במשך שעות, ולא נתנה להם להיכנס. במהלך השעות, נפרדה במילים מילדיה ומבעלה, כי חששה שסופם קרב. בשלב מסוים, הצטרפה אימה לממ"ד וסייעה בשמירה על הילדים. המשפחה פונתה לאחר יממה. אז גם התבשרה סאנשיין, על מות אביה האהוב. כעת הם חיים במלון באילת, שם הם מנסים לחדש את תחושת הבטחון האישי וחיי הקהילה. סאנשיין חושבת כי ניתן לחזור לעין השלושה, רק אם אפשר יהיה לחיות שם בבטחון, וללא הצורך להגן על עצמה בכוחות עצמה. בטחון זה כל מה שהיא מבקשת לעצמה, למשפחתה, ולקהילתה.
עדות זו תועדה ע״י ״קיבוץ עדויות״.
איפה התרחש האירוע:
עין השלושה
שם המתועד/ת:
סאנשיין לוי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10













