
העדות המלאה
עדות
טל ברגמן
ד"ר טל ברגמן, פסיכיאטרית וסגנית מנהל המרכז הרפואי "ברזילי" באשקלון, התעוררה בשבעה באוקטובר למטחי הטילים. היא מיהרה לבית החולים והתייצבה בחדר המיון, שם עמדה בראש צוות הוויסות השניוני שמטרתו הפניית פצועים וחולים לבתי חולים אחרים לטיפול המשך. ד"ר ברגמן מתארת כיצד נכנסה למצב עבודה רובוטי, במאמץ ליצור סדר בתוך הכאוס. זה היה גרוע יותר ממלחמת יום כיפור, היא מספרת. כאן היה טבח, שחייב ניתוק רגשי כדי לא להתמוטט. בהמשך נפגשה ד"ר ברגמן עם משפחות כדי לבשר להן על מות יקיריהן. זו הייתה המשימה הקשה ביותר. "היינו בקו הראשון והיינו חיילים", אומרת ד"ר ברגמן. המערכת עבדה טוב כמערכת, זאת לצד הפקת לקחים. אנשי המקצוע חייבים לטפל בעצמם, לאור מה שחוו.
איפה התרחש האירוע:
אשקלון
שם המתועד/ת:
טל ברגמן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת













