העדות המלאה
עדות
יעל סטדין
יעל הגיעה לעין השלושה עם גרעין נח"ל, ושם הכירה את בעלה, שנפטר. בארבעים השנים שהתגוררה בקיבוץ חשה מוגנת עד שבעה באוקטובר. באותו בוקר היו איתה הבת הצעירה איימי, אלעד בן זוגה של איימי, והנכד ליהי. כשהחלו האזעקות החזיק אלעד את דלת הממ"ד, ויעל נשכבה על ליהי כדי להגן עליו. המחבלים ניסו לפרוץ לממ"ד אבל בשלב מסוים ויתרו. יעל מתארת שעות קשות, אבל הקושי הגדול שלה היה חוסר האונים לעזור לשכנה סילביה, שנרצחה. בשלב מסוים עברו יעל ומשפחתה לבית השכן מתן, שהרג מחבל שחדר לבית, ובערב, בעזרת השכן דב, יצאו מהקיבוץ לבית הוריו של אלעד בירושלים. יעל מספרת שהייתה מנותקת ממה שקורה, ובכל השבוע הראשון לא הפסיקה לבכות. מאז היא מנסה לחזור לעצמה ומקווה גם לחזור לעין השלושה.
איפה התרחש האירוע:
עין השלושה
שם המתועד/ת:
יעל סטדין
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
