העדות המלאה
עדות
ימית דקל אביטל
ימית דקל אביטל וחברותיה יצאו לסופ"ש רגוע בתל אביב. בשבת התעוררו לצלילי ההתרעות הבלתי פוסקות ולהודעות הווטצאפ המבהילות שתיארו את שעות האימה בקיבוץ. בבית, בממ"ד, שהו בני, בעלה, שלושת ילדיה וילד נוסף שהתארח אצלם. דרך הודעות ווטצאפ בלתי פוסקות, ניסתה ימית לתמוך בילדיה, לגייס את כוחות הצבא, ולתמוך בבעלה. דרך התקשורת הקטועה עם משפחתה נודע לה על האירועים הקשים בקיבוץ, וידה קצרה מלהושיע. בשלב מסוים, חשה כי איבדה את כל משפחתה. הפינוי מניר עוז התעכב מאד, אך לבסוף התאחדה המשפחה במלון באילת. במפגש זה התוודעו למות אחיו התאום של בני, כמו גם לפגיעה האנושה בקהילת הקיבוץ. ימית נאחזת בחיים, מתגעגעת לבית, לקיבוץ ולשדות, ומאמינה כי אין ארץ אחרת, גם אם האדמה בוערת.
איפה התרחש האירוע:
ניר עוז
שם המתועד/ת:
ימית דקל אביטל
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 13.11.2023
צילום: כפיר סמיילי אמיר
ראיון: טליה אבישי
עריכת וידאו: רוני אלפנדרי
עריכת תוכן: נעה בר חושן
מדיה נוספת
סיון אלקלק
סיון אלקלק כתבת ערוץ 13 מספרת: "אני לא אשכח את המבטים בעיניים, המבטים של הטראומה, של ההלם"
סרגיי יענקלביץ׳
"הגיע נחיל של מחבלים שהיו מטרים ספורים מאיתנו" - סרגיי יענקלביץ' מספר על שבעה באוקטובר בכפר עזה
רועי מזרחי
"ואז באמת היתה חדירה גם לקיבוץ" - רועי מזרחי, חייל בחופשה, מתאר איך היה נצור שעות בממ"ד דירתו ברעים
איילת בויום
"המחבלים פרצו לנו לבית וצעקו ואני זועקת לעזרה דרך הווטסאפים" איילת בויום מתארת את 7.10 בקיבוץ בארי
שלומית סעאת - רוזנטל
"בעיקר היינו בהלם, במין סרט בלהות. ישבנו כמו פסיכים" - שלומית סאעת-רוזנטל מספרת על שבעה באוקטובר
נחשון שני
"הבנו שאנחנו בתוך אירוע מטורף, יריות מטורפות מסביבנו" - נחשון שני מספר על שבעה באוקטובר בניר יצחק
מאל בנאוליאל
"אתה רואה שבעצם החיים נעצרו" - מאל בנאוליאל מספר על שבעה באוקטובר והימים שאחריו מעיניו של עיתונאי
לאה חיימוביץ'
"אם לא הייתה המסיבה אני היום לא הייתי יושבת פה" – לאה חיימוביץ' מרגישה שקיבוץ רעים ניצל בנס
