
תקציר העדות

"חדירת מחבלים זה משהו ששומט לי את הקרקע מתחת לרגליים" – שגית רחל דניאלי מספרת על
שבעה באוקטובר בסעד
העדות המלאה
עדות
שגית רחל דניאלי
שגית ואיתמר דניאלי הגיעו לסעד כדי לחזק את ההתיישבות בעוטף. במרחב הכפרי הם מצאו בית וקהילה. הם ידעו כיצד להתנהל בסבבי הלחימה, אך חדירת המחבלים בשבת שמטה את הקרקע מתחת לרגליהם. במשך שעות הם ישבו בממ"ד עם חמשת ילדיהם, בעוד הידיעות על האירועים הקשים מגיעות דרך התקשורת והפלאפונים. שגית חשה כמו בשדה קרב. במוצש סייעו במתן אוכל לחיילים ולשורדי הנובה בקיבוץ. בעת הפינוי נחשפו למראות קשים בדרכים. במלון קהילת סעד התארגנה במהירות לחדש את המערכות החברתיות והחינוכיות ושגית נרתמה לעזרה. המשפחה חזרה לקיבוץ. שגית מנהלת את מערכת החינוך. היא גאה בפעילויות המשדרות חוסן קהילתי. לשגית עדין יש ספקות באשר לעתיד, אך לדבריה "יכולים לאיים עלינו כמה שרוצים, אנחנו כאן. החיים חזקים מהכל".
תאריך התיעוד:
19.08.2024
איפה התרחש האירוע:
סעד
שם המתועד/ת:
שגית רחל דניאלי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
דייב גלעד
ראיון:
זאבי הראל
עריכת וידאו:
שבתאי קוונשטוק
עריכת תוכן:
נעה בר חושן
עריכת קול:
אריזה:
חגי אדוריאן
עריכת צבע:
קרדיט:

מדיה נוספת
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור


