
העדות המלאה
עדות
ליהי זוהר קפלן, ירדן מטיסון
ליהי וירדן וחבריהם היו בפסטיבל נובה, כשלפתע ראו מטח של טילים בשמיים, המוזיקה כבתה, והמסיבה נגמרה. הם ניסו לחזור הביתה, אך נתקעו בפקק המכוניות ביציאה. ירדן ראה שני טנדרים לבנים נעצרים מול השוטרים שכיוונו את המכוניות, הניידת התפוצצה, והחל כאוס מטורף. הם התחבאו בשיח והתכסו בסבך. סביבם הגיעו המוני מחבלים שירו וחטפו אנשים מכל מחסה, במשך כשעתיים, בצהלולים. המחבוא שלהם החל להישרף והם נאלצו לצאת, אז ראו כמות גופות לא הגיונית כולל של חבריהם. הם שלחו מיקום ובקשות חילוץ למשפחותיהם ודימו עצמם כמתים ליד כמה גופות למשך כארבע שעות. כשהגיעו שוטרים הם סרבו לחלצם ורק לאחר תחנונים העלו אותם לרכבם והביאו אותם למשטרת אופקים. הם הגיעו לבי"ח סורוקה, משם לקח אותם אחיו של ירדן הביתה. מאז הם מנסים לעכל את אובדן חבריהם ולהתחיל לחיות מחדש.
איפה התרחש האירוע:
פסטיבל נובה
שם המתועד/ת:
ליהי זוהר קפלן, ירדן מטיסון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10













