
העדות המלאה
עדות
יש בראונר
יש (ישראל) בראונר (92), מראשוני כיסופים, הגיע מהברונקס לקיבוץ עם גרעין אמריקאי. הגבול עם עזה סומן בתחילה בחביות, ועם התרבות הפגיעות בנפש וברכוש, התרוממו גדרות וחומות.
ההרעשה הכבדה בשבת בבוקר לא זעזעה במיוחד את יש ואת בלה אשתו, אך הפחידה מאוד את המטפלת מהפיליפינים. החשמל נותק, התקשורת נפלה, והם היו מבודדים מכל המתרחש בחוץ. כשיצאו לשירותים, יש ראה דמות בסלון - מחבל שלמזלם לא היה חמוש ולא הבחין בהם. אחרי 30 שעות חילצו אותם חיילים, ורק אז ראו שהבית הרוס מרימון שנזרק, ודלת הממ"ד ירויה. יש ובלה מחכים לרגע שיוכלו לחזור הביתה. יש הוא אמן ומורה לאמנות, ולפני המלחמה הזמין את החברים למסיבה וחילק להם מעבודותיו. נכדו, ששומר היום בקיבוץ ומסייר בבתים, סיפר לו שבכל בית תלויה עבודה שלו, וכך ניצלו רוב העבודות.
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
יש בראונר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-01-09
צילום: רון כצנלסון
ראיון: ענת צום אילון
עריכת וידאו: ענת צום אילון
עריכת תוכן: ענת צום אילון
אריזה: נתנאל פיש

מדיה נוספת
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10













