העדות המלאה
עדות
יש בראונר
יש (ישראל) בראונר (92), מראשוני כיסופים, הגיע מהברונקס לקיבוץ עם גרעין אמריקאי. הגבול עם עזה סומן בתחילה בחביות, ועם התרבות הפגיעות בנפש וברכוש, התרוממו גדרות וחומות.
ההרעשה הכבדה בשבת בבוקר לא זעזעה במיוחד את יש ואת בלה אשתו, אך הפחידה מאוד את המטפלת מהפיליפינים. החשמל נותק, התקשורת נפלה, והם היו מבודדים מכל המתרחש בחוץ. כשיצאו לשירותים, יש ראה דמות בסלון - מחבל שלמזלם לא היה חמוש ולא הבחין בהם. אחרי 30 שעות חילצו אותם חיילים, ורק אז ראו שהבית הרוס מרימון שנזרק, ודלת הממ"ד ירויה. יש ובלה מחכים לרגע שיוכלו לחזור הביתה. יש הוא אמן ומורה לאמנות, ולפני המלחמה הזמין את החברים למסיבה וחילק להם מעבודותיו. נכדו, ששומר היום בקיבוץ ומסייר בבתים, סיפר לו שבכל בית תלויה עבודה שלו, וכך ניצלו רוב העבודות.
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
יש בראונר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-01-09
צילום: רון כצנלסון
ראיון: ענת צום אילון
עריכת וידאו: ענת צום אילון
עריכת תוכן: ענת צום אילון
אריזה: נתנאל פיש
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
