
העדות המלאה
עדות
יואל ארזי
בשבת, לאחר שהחלה ההתקפה ולאחר שוידא שבתו מסתדרת עם בנותיה הקטנות לבד, עבר יואל ארזי מניר יצחק לממ"ד בדירת הרווקים של בנו, אופק. כעבור זמן קצר אופק הלך להצטייד בציוד של חברו, שהוא חבר בכיתת הכוננות אבל שהה מחוץ לקיבוץ באותה שבת. אופק הצטרף לכיתת הכוננות ונלחם עד שנפגע ונהרג. אופק היה ילד מיוחד. כמה שהיה מאד דומיננטי, פיזי, אגרסיבי ולב גדול, תמיד החברים היו איתו, אבל תמיד הוא היה בצד. ליואל היה חשוב שאופק יוכר כחלל צה"ל, וכך היה. המשפחה פונתה לאילת, ולשם הצטרף גם הבן השלישי. אופק נקבר במשמר הנגב, והטקס נערך בקיבוץ משמר הנגב. יואל חזר לאמן כדורגל, מתנחם בנכדיו ומנסה להאחז בשגרה כדי להתאושש.
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
יואל ארזי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10













