העדות המלאה
עדות
יובל שלפמן
יובל שלפמן, מנהל ארגון איחוד הצלה בקרית אונו, נקרא בשבת בבוקר להגיע לצומת חלץ. הוא לא הבין מה קורה, אך כשהגיע וצפה לאורך 15 ק"מ במחזות קשים של מכוניות הפוכות וגופות שרועות על הכביש – החל להפנים. כבר לא נותר אלא לחכות לפינוי החללים.
בכפר עזה פינה את הפצועים למנחת חלץ. הוא עבד "כמו אוטומט" וטיפל ב-150 פצועים במהלך היום הראשון. בהמשך פינה פצועים למנחת בסעד ובחצות תגבר את כוחות החילוץ בבארי.
אחרי יומיים התחילו כוחות ההצלה לעבוד בצורה מאורגנת. יובל חזר הביתה למנוחה ויצא לעבודה בלילות. משפחתו חשה שהתנהגותו אינה רגילה. לדוגמה: התקלח שבע-שמונה פעמים ביום, לא סיפר ולא שיתף. עד היום לא מצליח לזכור הכול. יש לו הבזקים ומראות של כל מיני פרטים, כמו האמבולנס שטוף הדם שבו החליק, הריחות הנוראיים בכל מקום, הקולות החזקים בקשר וקולות הירי.
עם כל הקושי של המראות הלא פשוטים יש לו סיפוק ונחמה ביכולת להציל חיים וגם בעתיד ימשיך לעזור ולהציל.
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
יובל שלפמן
ארגון:
ארגון אזרחי
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"ח ברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
