
העדות המלאה
עדות
זיו קורן
מאז שבעה באוקטובר זיו קורן הצלם אינו עוצר. כבר באותו בוקר יצא עם צוות צילום דרומה, ואחרי עקיפה של מחסומים הגיע לשדרות בזמן הקרב על תחנת המשטרה. לאחר כמה שעות שנתקעו שם המשיכו בנסיעה לכיוון שער הנגב, שם נתקלו במחבלים שירו עליהם במשך כעשרים דקות. אף שצילם בחייו אסונות ופיגועים רבים, המראה של גופות הגמלאים שנרצחו בדרכם לטיול היה אחד הקשים. זיו צילם מאז 400,000 תמונות והוא רואה בכך הדבר החשוב ביותר שעשה בחייו. הוא מקווה שהתצלומים ייחרתו בזיכרון הקולקטיבי וישרתו את האינטרסים של מדינת ישראל. לדעתו הימנעות התקשורת מלהראות גופות פגעה בהסברה, וכך נוצר חוסר אמון שהדברים אכן קרו במציאות ותפיסה מעוותת שהקורבן הם הפלסטינים. הוא מתעד גם את תהליך השיקום של הפצועים ואת משפחות החטופים ותוצרי עבודתו מוצגים בתערוכה.
איפה התרחש האירוע:
רחבי עוטף עזה
שם המתועד/ת:
זיו קורן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10













