
העדות המלאה
עדות
זהר פארן
זהר פארן הגיעה לשובה לפני כ-15 שנה, עם הגרעין. בסוכות ובליל שמחת תורה היה נפלא. בשש בבוקר הם התעוררו לקול אזעקה, הלכו לממ"ד וחזרו לישון. בסביבות 11 היא יצאה וראתה עשן שחור מעל לבארי. בסביבות 14:00 אורי, בן הזוג, הלך לעזור לפנות פצועים. כשחזר סיפר מה קורה מסביב.
הם חיכו ששבת תצא ולאור פצצות תאורה ניסו לכבס ולפרק את הסוכה. למחרת בבוקר החליטו לנסוע לשדה בוקר, בדרך ראו הרבה מכוניות ירויות וחיילים על הארץ. בהמשך היו בחווה בערבה. אחר כך, אורי חזר לעבוד בבית, והמשפחה עברה לאלמוג. כשחזרה לשובה מצאה שהכל נהרס, ויהיה צריך לבנות מחדש.
בסוף העדות יש מחשבות על הקיום שלה, חשיבות הקהילה, חשיבות הבריאות העצמית, המקום של הילדים באירוע, חוסר הוודאות, הכוח של הביחד ואובדן הביטחון בצבא ובדרג המדיני.
איפה התרחש האירוע:
שובה
שם המתועד/ת:
זהר פארן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2023-11-19
צילום: מיכל סבג
ראיון: אילה שקלאר
עריכת וידאו: רוני אלפנדרי
עריכת תוכן: ענת קוטנר
אריזה: הלל קליין

מדיה נוספת
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10













