העדות המלאה
עדות
זהר פארן
זהר פארן הגיעה לשובה לפני כ-15 שנה, עם הגרעין. בסוכות ובליל שמחת תורה היה נפלא. בשש בבוקר הם התעוררו לקול אזעקה, הלכו לממ"ד וחזרו לישון. בסביבות 11 היא יצאה וראתה עשן שחור מעל לבארי. בסביבות 14:00 אורי, בן הזוג, הלך לעזור לפנות פצועים. כשחזר סיפר מה קורה מסביב.
הם חיכו ששבת תצא ולאור פצצות תאורה ניסו לכבס ולפרק את הסוכה. למחרת בבוקר החליטו לנסוע לשדה בוקר, בדרך ראו הרבה מכוניות ירויות וחיילים על הארץ. בהמשך היו בחווה בערבה. אחר כך, אורי חזר לעבוד בבית, והמשפחה עברה לאלמוג. כשחזרה לשובה מצאה שהכל נהרס, ויהיה צריך לבנות מחדש.
בסוף העדות יש מחשבות על הקיום שלה, חשיבות הקהילה, חשיבות הבריאות העצמית, המקום של הילדים באירוע, חוסר הוודאות, הכוח של הביחד ואובדן הביטחון בצבא ובדרג המדיני.
איפה התרחש האירוע:
שובה
שם המתועד/ת:
זהר פארן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2023-11-19
צילום: מיכל סבג
ראיון: אילה שקלאר
עריכת וידאו: רוני אלפנדרי
עריכת תוכן: ענת קוטנר
אריזה: הלל קליין
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
