"הציפייה שחשבתי עליה כל החיים, זה אולי שלושה מחבלים שיגיעו איכשהו" - עמית זרקא על הלחימה בארז ב7.10.

באותו זמן, עדיין לא מבינים מה גודל האירוע"- רון יונגרמן מספר על השבעה באוקטובר בארז

"היום זה לא היום שלי למות" –אבישי אמיתי, חבר כיתת הכוננות בקיבוץ ארז על ה-7.10

"מאותו הרגע התחיל קרב״ - דני אפשטיין מספר על 7 באוקטובר בקיבוץ ארז

"הבעל שלי החליט שהוא הולך, תחת אש, ולא משנה"– מלי ושלוש כהן מספרים על ה- 7 באוקטובר בקיבוץ ארז

"המוות מתקרב עם כל צעד שלך" – ניב קרקו על השבעה באוקטובר בקיבוץ ארז

"היו רגעים שאמרתי לבנות ולאמא שלי: אני אוהבת אתכן" - סיון יונגרמן מספרת על ה-7 באוקטובר

"במיון היה ריח של שריפה" - ד"ר ספיר ביטון מספרת על שבעה באוקטובר בבי“ח סורוקה

"אבא, לא מעניין אותי - אם אתה הולך, אני הולך איתך" - עמית יונגרמן מספר על השבעה באוקטובר בארז

"אתם לבד - תעשי מה שאת יכולה" - רוית אמיתי מרטינז מספרת על השבעה באוקטובר בארז

"רוח הלחימה של כיתת הכוננות והעזרה מאור הנר הצילו אותנו" - אור חבה מספר על שבעה באוקטובר בקיבוץ ארז

"אני עם פיג'מה בלי כפכפים עם הכלב ביד אחת האקדח שלי ביד השנייה רצה ככה" - דניאל אלפסי על 7.10 בארז

”נלחמים עד לכדור האחרון במחשבה שאתה עשית הכל כדי להשתמש עד הכדור האחרון“– יוסי חדד על 7.10 בארז

’איך שאני באה לצאת מהממ״ד, חצי גוף במסדרון חצי גוף בממ״ד, נורה ה-RPG׳ - מיטל ודודי על ה-7.10 בארז

”הם יצטרכו לעבור דרכי אבל מפה הם לא יכנסו. ואני פשוט יורה“ – אמיר לבקוביץ מספר על 7 באוקטובר בארז

"הייתי ממוקדת מטרה, שמעתי המון ירי. ראיתי בזווית העין כמה חבר'ה של כיתת כוננות עם נשקים שלופים".

שוב ושוב שיחזר חיים ביטון בראשו את התסריט - איך הוא בורח כשהמחבלים נכנסים