
תקציר העדות

”הוא אמר לי: מי שיישאר פה ימות. עכשיו צריך לפנות את כולם“ – שגית לוי גלפרב על 7.10 בארז
העדות המלאה
עדות
שגית לוי גלפרב
שגית, יו“ר צח“י של ארז, התעוררה מאזעקות צבע אדום. למרות שבעוטף הורגלו באזעקות, תחושת בטן הובילה אותה להשאיר את משפחתה בממ“ד ולרוץ לפתוח את החמ“לֹ, ולתפעל את מערכות ההגנה והתמיכה של ארז. בדרכה שמעה ירי נק“ל קרוב ממחסום ארז שנכבש. בעוד כיתת הכוננות יוצאת להגן על שערי הקיבוץ אליהם ניסו לחדור המחבלים, צח“י החלו לתקשר עם גורמים חיצוניים. כבר בדקות הראשונות הגיעו לחמ“ל פצועים וניצולים. תוך ניסיונות להזעיק עזרה, שגית הובילה חלק לממ“ד בביתה וחזרה לעבודה. רגעים הקשים ביותר היו הידיעה שחבר כיתת הכוננות, אמיר נעים, נפצע בלחימה ונפטר מפצעיו, והטיפול בבשורה הקשה למשפחה. למרות שילדיה ביקשו שתחזור, המשיכה לתפקד עד לרגע האחרון, ולא רואה עצמה גיבורה. כוח צבא רשמי הגיע לקיבוץ רק בשעות הלילה המאוחרות ותחילה דרש פינוי מידי, שבוטל אחרי שנאספו כולם. הקיבוץ התפנה רק ביום ראשון בצהריים כששגית בין האחרונים, לאחר שווידאה שכולם בסדר. בחודשים שאחרי הפינוי למצפה רמון עסקה בדאגה לחברי הקיבוץ, עיסוק שהיווה גם בריחה מעצמה. ארז יישאר תמיד הבית. היא מאמינה שהקהילה תתרפא.
תאריך התיעוד:
09.05.2024
איפה התרחש האירוע:
ארז
שם המתועד/ת:
שגית לוי גלפרב
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
דייב גלעד
ראיון:
לורן פאר
עריכת וידאו:
רוני אלפנדרי
עריכת תוכן:
טליה תיבון
עריכת קול:
אריזה:
שיר קדיס אלדד
עריכת צבע:
קרדיט:

