
העדות המלאה
עדות
אניטה בוריאן
אניטה בוריאן עלתה מארגנטינה לקיבוץ ניר יצחק. אחד מבניה ונכדיה מתגוררים לידה, אולם דווקא בערב שישי לא אכלו יחד ארוחת ערב. בשבת התעוררה בשבת מאז עקות. בנותיה שגרות באזור המרכז ביקשו ממנה להשאר בכל מצב בממ״ד. מדי פעם היא קראה בנייד הודעות מצוקה של חבריה לקיבוץ.
אניטה דאגה לנכדה אופיר ז״ל ששירת כחובש במוצב סופה ולמחרת נודע לה שהוא נהרג בשבעה באוקטובר. היא כואבת את מותו ורוצה שנזכור אותו כולנו.
תאריך התיעוד:
07.08.2024
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
אניטה בוריאן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
צ'רלס יעקב
ראיון:
ג'ודי הרבשטיין
עריכת וידאו:
ארז ודעי
עריכת תוכן:
זיוה הרשקוביץ
עריכת קול:
אריזה:
שירה ביליג
עריכת צבע:
קרדיט:

מדיה נוספת
אניטה בוריאן
״לא נתפס שבגילי אני צריכה להתמודד עם דברים כאלה״- אניטה בוריאן מספרת על שבעה באוקטובר בניר יצחק
שמואל בוכריס
"יש פחד אבל מישהו צריך לעשות את העבודה" - שמואל בוכריס מספר על שבעה באוקטובר כצלם תקשורת
סיגל שבלמן
״שומעת שריקה באויר, מתחילה אזעקה, תופסת את האקדח שלא יעוף ורצה הביתה״ סיגל שבלמן על 7.10 בניר יצחק
מיכל לויט
"לבת שלי הקטנה אני אומרת בתקיפות: הם יהרגו אותי אם אני אצא!" - מיכל לויט מספרת על השעות בממ"ד
ליאור נידם
"וריח של מוות, ריח שלא יוצא לך ורודף אחריך, ריח שאי אפשר להסביר"- ליאור נידם על 7.10 ככתב חדשות