
העדות המלאה
עדות
אריה איציק
אריה איציק מניר עוז התנדב במד"א ושימש כנהג אמבולנס במשך שנים רבות. עד צאתו לגמלאות עבד כאח במרפאת הקיבוץ. בבוקר שבת, כששמע את האזעקות, התכונן כהרגלו לצאת לסייע, אך קולות הירי מבחוץ והידיעה שקיבל ממד"א שהאמבולנס נפגע, הותירו אותו בביתו. אריה כיבה את האור ואת המזגן והתמקם, מכוסה בשמיכה, בפינת הממ"ד בעוד המחבלים בוזזים את ביתו. הוא ניצל את הווטסאפ לנסות הושיט לנפגעים עזרה מרחוק. אחרי שפונה לחמ"ל טיפל בפצועים שרוכזו שם, והצטרף לקבוצת חברים שעסקה בזיהוי עשרות החברים שנרצחו ברחבי הקיבוץ. למחרת הוא פונה עם חברי ניר עוז למלון באילת וכעבור שלושה חודשים עבר לדירה זמנית בבית דירות בקרית גת. אריה מטפח עציצים על מרפסת דירתו ומתרגל לחיים בעיר. למרות שביתו לא נחרב, הוא מתקשה לבקר בו והעתיד עדיין לא ידוע.
תאריך התיעוד:
24.04.2024
איפה התרחש האירוע:
ניר עוז
שם המתועד/ת:
אריה איציק
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
אלון וגנפלד
ראיון:
דורי סלע
עריכת וידאו:
אלון וגנפלד
עריכת תוכן:
אילת הלל כהן-אורגד
עריכת קול:
אריזה:
בת-חן קהלני
עריכת צבע:
קרדיט:

מדיה נוספת
רונית אילון
"צועקים שוב ושוב ושוב: ירו עלינו, שורפים אותנו, בעלי פצוע, איפה הצבא?"-רונית אילון על 7.10 בכפר עזה
חי סויסה
"התחושה של החוסר אונים, זה לא משהו שהכרנו אותו" - חי סוויסה מנתיבות במפגש עם שורד הנובה שהציל
נעמי הירשפלד
" ראיתי את הטנדר הלבן המפורסם דוהר לתוך השכונה"- נעמי הירשפלד מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה
סאנשיין לוי
"ככה אנחנו הולכים למות?" - סאנשיין לוי מעין השלושה, מתארת את מתקפת המחבלים על ביתה ומשפחתה בקיבוץ
נפתלי שפרר, אילנה שפרר
"ישבנו בממ"ד מאובנים, קפואים, שומעים את הירי לצידי הבית ומאחוריו". אילנה ונפתלי שפרר על 7.10 בעלומים