העדות המלאה
עדות
אריה שוובר
אריה שוובר הוא חבר קיבוץ ותיק ופעיל בתחום התרבות. כל השבוע השתתף לחזרות לחג המשק שהביאו לאופוריה. בביתו שהו איתו ב-7.10 בנו, ניר, המתגורר איתו בבית, ובתו, שחר, שהגיעה לחג. בבוקר, כשהחלו מטחי הטילים והיריות, השלושה הסתגרו בממ"ד למשך שעות ארוכות, הזכורות כחוויה משפחתית טובה. החשמל, הפלאפונים והטלויזיה פעלו. המחבלים לא פרצו לבית, והם שמעו בעיקר קולות בוזזים. הם ראו את שקורה בערים, אך ידעו פחות על המתרחש בקיבוץ. לאחר הפינוי אריה הצטרף לקהילה במשמר העמק, וכעת מתגורר ליד בתו במושב. אריה מחכה לחזור לביתו בנחל עוז. לשמוע את קולות הילדים בשבילים, ולקיים את אירועי התרבות המוצלחים. לתחושתו המועצה לא תומכת מספיק בקיבוצים שנפגעו. נחל עוז יכול לחזור ולשגשג אך יש לפתור את בעית הבטחון. אריה יחזור לביתו – זה ברור.
תאריך התיעוד:
07.02.2025
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
אריה שוובר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
משה שיף
ראיון:
שלהבת אופיר
עריכת וידאו:
רעות גבעולי
עריכת תוכן:
נעה בר חושן
עריכת קול:
אריזה:
ענר טאוסיג
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
צליל פיטוסי
"אנחנו בממ"ד, רועדים מפחד. חמותי עוד שנייה מתעלפת, הילדים קפואים" - צליל פיטוסי על 7.10 בפרי גן
גדעון (גידי) לוין חיימי
״אופק ז״ל בחר לחזור לקרב כדי לעזור ולהציל אנשים וזו בחירה הרואית״-גידי לוין חיימי על 7.10 בניר יצחק
נעמי קציר סתר
"מבחינתי הא ירוע נגמר - אני עושה בקרת נזקים ושואבת את השברים" נעמי קציר סתר מתארת את 7.10 בכפר עזה
מיקה ביברינג
מתוך עדותה של מיקה ביברינג: "האור שהחזיק אותנו היה נר הנשמה של אחותו שנרצחה בדיוק 19 שנה קודם"
אורנה נעים, אשר נעים
"אח של אשר הסתובב ואמר: אמיר נהרג. וזהו. חרב עולמנו"- אשר ואורנה נעים מספרים על שבעה באוקטובר בארז
