תקציר העדות
"בית מספר אחת שירו והרגו ואחר כך לא באו אלינו, אין לי מושג, אין לי הסבר לזה"-אברהם בן יוסף מכפר עזה
העדות המלאה
עדות
אברהם (אברום) בן יוסף
אברהם ואשתו החליטו לעבור לכפר עזה ב2001 בעקבות מחקר שעשה במאגר המים במקום. בניהם הבוגרים עזבו כי לא רצו לגדל את ילדיהם תחת קאסמים, וגם ביתו הצעירה חשבה שזה מקום מסוכן. בשבת בבוקר, לאחר המטח הראשון, הם ראו מצנח רחיפה ואז שמעו יריות וצעקות. ב-7:15 בבוקר המחבלים פרצו לביתם וניסו "באטרף" להכנס לממ"ד, בעוד אברהם החזיק בכוח את הידית ובידו השנייה החזיק את האקדח שלו. המחבלים ויתרו, אך חזרו מאוחר יותר ורצחו את שכניהם בבית הצמוד. בשעות הצהרים הצבא נכנס לביתם ועזב ורק בפעם השלישית, כשהבת התעקשה, הוציאו אותם, ויחד עם תושבי השכונה ששרדו, ליוו אותם בלילה, ברגל, כשהקרבות עדיין נמשכים, למה שהוא מכנה "מצעד החיים". עד היום יש לאברהם רגשי אשמה שלא נשאר מחוץ לממ"ד והשתמש באקדח שהיה ברשותו.
תאריך התיעוד:
21.11.2024
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
אברהם (אברום) בן יוסף
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
אלון וגנפלד
ראיון:
ענת צ ום אילון
עריכת וידאו:
ענת צום אילון
עריכת תוכן:
ענת צום אילון
עריכת קול:
אריזה:
שירה ביליג
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10
