החטיפה
ב-6:29 החלו היירוטים וקלרה הכניסה את אורחיה לממ"ד. הם ראו שההתראות לא נפסקות, וראו את הטנדרים של חמאס בשדרות. כשהבינו שיש חדירה החלו לקבל הודעות מקבוצת הווטסאפ "מניפה", וקלרה החלה להתקשר לוותיקים שהיא אחראית עליהם. הם בדקו וראו שדלת הממ"ד לא ננעלת וניסו לסגור אותה. בשלב מסוים שמעו ששוברים את החלונות ויורים בתוך ביתם. דלת הממ"ד נפרצה ומחבלי הנוחבה עם מסכות וסרט ירוק, משכו אותם באלימות החוצה. העבירו את לואיס, פרננדו וקלרה דרך חור בגדר וגבריאלה ומיאה נשארו עד שהגיעה טויוטה ב-11:22 ולקחה את כולם יחד.
השבי
הרכב נסע בפראות עד לאזור חאן יונס. שם הוכנסו למנהרה והועברו למחבלים אחרים. הם הסתירו את הכלבה, בלה, וכשזה התגלה אפשרו להם להישאר איתה. הם הוצעדו במנהרות כארבע שעות ואז הועלו בסולם בגובה 40 מטר. למעלה, הלבישו את הנשים בחיג'אב וחצאית והם הוסעו לרפיח. הם הועלו לאחד הבניינים, לקומה השנייה. בזמן שהותם הם נתנו שמות למחבלים שהיו שם, ואחד מהם, "בעל הבית", שמר עליהם, שוחח איתם, עדכן אותם במה שקורה ויצר קשר אישי חם עם לואיס. אחר שנקרא "הנודניק", איים עליהם והציק במיוחד למיאה. עם הזמן לואיס הפך לטבח של כולם. "בעל הבית" ביקש ממיאה לראות טלוויזיה באנגלית ולתרגם לו וכך הבינו שיש מאבק להחזרתם. יום אחד "בעל הבית" סיפר להם שיש הסכם לשחרור הנשים והילדים וב-28.11.23 הודיע שהן ברשימה. הם היו בטוחים שתוך יומיים גם פרננדו ולואיס ישתחררו.
השחרור
הן נלקחו ברכב והועברו לצלב האדום אתו הגיעו למעבר רפיח. שם נפגשו עם חיילות ישראליות והועברו לכרם שלום עם חטופות נוספות שהוחזרו. שם התקשרה קלרה לבנותיה שחיכו לה בתל השומר. כששוחררה מבית החולים, שכרה דירה בתובל, ליד בנותיה, והצטרפה למאבק לשחרור החטופים בארץ ובעולם. לאחר כחודשיים, היא קבלה טלפון מקצינת הקשר ב-2:50 בלילה, שפרננדו ולואיס חולצו על ידי הצבא וכל המשפחה נפגשה שוב בתל השומר לחיבוק משותף.