
העדות המלאה
עדות
דפנה קפח מורג
דפנה ויובל קפח מורג וארבעת ילדיהם מתגוררים בנחל עוז, בשכונה הקרובה לגדר הסמוכה לעזה. הם הכינו את הקינוחים לקראת חג המשק שחל בשבת. בבוקר קמו לקול האזעקות, ונערכו לשהייה ארוכה בממ"ד. מבחוץ נשמעו קולות ירי תכופים. האינטרנט קרס, והם לא ידעו מה קורה בקיבוץ. אחר הצהרים נשמעו קולות חזקים בבית. דפנה חשבה שאלו מחבלים, וסימסה להוריה. היו אלו החיילים שבאו להצילם. ביתם הפך לנקודת ריכוז לשכנים לקראת הפינוי. הם התקבלו במשמר העמק בחום רב. באוגוסט חזרו לקיבוץ. דפנה אומרת כי רק פה יכלו להתחיל את תהליך הריפוי. הטראומה נשארת, אך בזכות אנשים טובים הם כאן. אובדן הנרצחים והדאגה לחטופים נוכחים כל הזמן. דפנה רוצה להישאר בקיבוץ ולהפריח אותו. היא מקווה שאנשים יחזרו לחיות פה מאהבה, כי אין כמו נחל עוז והאנשים בו.
תאריך התיעוד:
28.11.2024
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
דפנה קפח מורג
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
משה שיף
ראיון:
שלהבת אופיר
עריכת וידאו:
דניאל דנציגר
עריכת תוכן:
נעה בר חושן
עריכת קול:
אריזה:
חגי אדוריאן
עריכת צבע:
קרדיט:

מדיה נוספת
דפנה קפח מורג
"הייתה הרגשה של משהו רע שקרה, אבל סירבנו להאמין" - דפנה קפח מורג מתארת את מתקפת המחבלים בנחל עוז
עאדל אלקרנאווי, דאהיש קרינאוי
״מי ששמר עלינו זה רק אלוהים״ – עדותו של עאדל אלקרנאווי מרהט על הבריחה מהמחבלים ב7.10
סמדר מסד, אמוץ מסד
״כל כך הרבה שעות אנחנו מעבירים בממ״ד וצה״ל לא מגיע״ - סמדר ואמוץ מסד על שבעה באוקטובר בכפר עזה
נגה בנודיז סיהו
"הרבשצ"ית צעקה 'מה את עושה בחוץ, יש מחבלים, תעופי פנימה ותנעלי!" - נגה בנודיז סיהו על 7.10 בניר עם.
חגית סלוצקי
"אין מצב שאתם משאירים אותי פה לבד. ירו בי" - חגית סלוצקי מספרת על שבעה בא וקטובר בכביש 232
דבורה קפלן שלייכר
דבורה קפלן שלייכר מספרת על המתקפה בנירים: ״פתאם היא התחילה לבכות לנו בחדר. לא רוצה שימיתו אותי״