העדות המלאה
עדות
דפנה ירון
בשבת בבוקר, בקיבוץ בכפר עזה, התחילו אזעקות ופיצוצים. דפנה עם בעלה, הדר, שתי הבנות, גלי (4) ומיקה (10 חודשים), ויחד עם הכלבה, ג'ניס, חלב וחבילת עוגיות נכנסו לממ"ד, החדר של גלי. הם הבינו שהחלון בממ"ד לא ננעל וגם לא הדלת. ההודעות מתחילות להגיע ויריות נשמעות קרוב מאוד לממ"ד. שעות ארוכות נצורים בממ"ד. "אני זוכרת את התחושה הזאת, למה אף אחד לא בא? למה לא מצילים אותנו? למה אין צבא?" רק באמצע הלילה הם שמעו דיבור צבאי בעברית בתוך הבית והבינו שמצילים אותם. החיילים הפגישו אותם עם משפחות נוספות ועם ההורים של הדר ויחד כולם יוצאים בשיירה, ברגל, בתוך הקיבוץ כשרואים את ההרס מסביב. אחרי לילה ארוך הם חולצו למקום מבטחים.
תאריך התיעוד:
-
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
דפנה ירון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
דנה פרידלנדר ועמוס הירש
ראיון:
לימור שיין
עריכת וידאו:
עמוס הירש
עריכת תוכן:
הדר רסיסטל
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
צילום: דנה פרידלנדר ועמוס הירש
ריאיון: לימור שיין
עריכת וידאו: עמוס הירש
עריכת תוכן: הדר רסיסטל
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
