העדות המלאה
עדות
דפנה ירון
בשבת בבוקר, בקיבוץ בכפר עזה, התחילו אזעקות ופיצוצים. דפנה עם בעלה, הדר, שתי הבנות, גלי (4) ומיקה (10 חודשים), ויחד עם הכלבה, ג'ניס, חלב וחבילת עוגיות נכנסו לממ"ד, החדר של גלי. הם הבינו שהחלון בממ"ד לא ננעל וגם לא הדלת. ההודעות מתחילות להגיע ויריות נשמעות קרוב מאוד לממ"ד. שעות ארוכות נצורים בממ"ד. "אני זוכרת את התחושה הזאת, למה אף אחד לא בא? למה לא מצילים אותנו? למה אין צבא?" רק באמצע הלילה הם שמעו דיבור צבאי בעברית בתוך הבית והבינו שמצילים אותם. החיילים הפגישו אותם עם משפחות נוספות ועם ההורים של הדר ויחד כולם יוצאים בשיירה, ברגל, בתוך הקיבוץ כשרואים את ההרס מסביב. אחרי לילה ארוך הם חולצו למקום מבטחים.
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
דפנה ירון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
צילום: דנה פרידלנדר ועמוס הירש
ריאיון: לימור שיין
עריכת וידאו: עמוס הירש
עריכת תוכן: הדר רסיסטל
מדיה נוספת
תמר (תמי) הלוי
"דבר אחד ברור לי: שאותי לא יחטפו. אותי יהרגו. אני לא אתן שהם יחטפו אותי״ - תמי הלוי על 7.10 בנחל עוז
נטע פורטל, סנטיאגו פרס
"אם אנחנו לא רצים אנחנו מתים" - נטע פורטל וסנטיאגו פרס מספרים על 7 באוקטובר בכפר עזה
נעמי אדלר
"יש מצב שאנחנו מתים היום?" נעמי פטל אדלר מנחל עוז מתארת את השהייה הארוכה בממ"ד בעת מתקפת המחבלים
דב (דוגל) אליעז
"איפה הצבא? את שומעת את הצעקות והבכי של האנשים" דב דוגל אליעז מספר על 7 באוקטובר בנחל עוז
נעמה כוכב
"אני אמרתי לעצמי, כל מה שאת שומעת זה צה״ל" – נעמה כוכב על 24 השעות בממ"ד במתקפת המחבלים על נחל עוז.
