העדות המלאה
עדות
דפנה ירון
בשבת בבוקר, בקיבוץ בכפר עזה, התחילו אזעקות ופיצוצים. דפנה עם בעלה, הדר, שתי הבנות, גלי (4) ומיקה (10 חודשים), ויחד עם הכלבה, ג'ניס, חלב וחבילת עוגיות נכנסו לממ"ד, החדר של גלי. הם הבינו שהחלון בממ"ד לא ננעל וגם לא הדלת. ההודעות מתחילות להגיע ויריות נשמעות קרוב מאוד לממ"ד. שעות ארוכות נצורים בממ"ד. "אני זוכרת את התחושה הזאת, למה אף אחד לא בא? למה לא מצילים אותנו? למה אין צבא?" רק באמצע הלילה הם שמעו דיבור צבאי בעברית בתוך הבית והבינו שמצילים אותם. החיילים הפגישו אותם עם משפחות נוספות ועם ההורים של הדר ויחד כולם יוצאים בשיירה, ברגל, בתוך הקיבוץ כשרואים את ההרס מסביב. אחרי לילה ארוך הם חולצו למקום מבטחים.
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
דפנה ירון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
צילום: דנה פרידלנדר ועמוס הירש
ריאיון: לימור שיין
עריכת וידאו: עמוס הירש
עריכת תוכן: הדר רסיסטל
מדיה נוספת
גאיה חזן
"ואין מי שיבוא לעזור, אנחנו מבינים שאנחנו על החיים שלנו" - גאיה חזן מספרת על 7 באוקטובר בנחל עוז
חן איציק
"התארגן צוות שרותם טרקטור לעגלה והולך לאסוף גופות בקיבוץ" חן איציק מספר על פלישת המחבלים לניר עוז
אלעד גילאור
״כבשו אותנו. שמענו את הבומים, שומעים את היריות. אתה מבין שיש פה מלחמה״-אלעד גילאור על 7.10 בכיסופים
קרן אשר
״בצבא אמרו לו: יש מחבלים. אתם לבד. צאו החוצה להילחם״ - קרן אשר מספרת על שבעה באוקטובר בקיבוץ כיסופים
חן אפללו
"השכנים שירדו מהגג מיששו אותנו: אתם חיים? היינו בטוחים שרצחו את כולכם!" – חן אפללו על 7.10 באופקים