העדות המלאה
עדות
דוד שמואל
דוד שמואל, יו"ר ועד מושב שובה, הגיע בשבת בחמש בבוקר לבית הכנסת, להקפות שלפני תפילת הבוקר. התפילה נמשכה גם כשהתחילו האזעקות, עד שהרבש"ץ הגיע והודיע שיש להתפנות לבתים. בממ"ד הם קראו תהילים במשך היום, אך רק אחרי צאת השבת, כשפתחו טלפונים, הבינו את ממדי האירוע.
משפחתו של דוד התפנתה מהישוב ביום ראשון, והוא נשאר לטפל בצרכי הקהילה ולסייע לצבא. דוד התבקש לעזור בפינוי גופות שהובאו לישוב, ובסיוע גיסו העביר שלוש גופות למחנה שורה. שובה הפך למקום כינוס ומעבר לחיילים שהוקפצו מבתיהם, וחברי המושב הקימו עבור החיילים אוהל, הציבו גנרטור, דאגו לאוכל, שתיה, לינה וציוד. כך טיפלו בצרכי החיילים במהלך השבוע הראשון למלחמה, והמשיכו בעזרה גם כשנקודת הכינוס הוסטה לצומת הקרוב.
דוד משוכנע שהעזרה שהגישו חברי המושב לחיילים חיזקה והעצימה אותם לקראת כניסתם לעזה.
תאריך התיעוד:
16.02.2024
איפה התרחש האירוע:
שובה
שם המתועד/ת:
דוד שמואל
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
מיכל סבג
ראיון:
אילה שקלאר
עריכת וידאו:
רוני אלפנדרי
עריכת תוכן:
מיכל גל
עריכת קול:
אריזה:
שיר קדיס אלדד
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
הגר עין גדי
"היה מרגש לשמוע את החיילים אומרים - עכשיו אנו פה לשמור עליכם"- הגר עין גדי מספרת על 7.10 בניר יצחק
חנה אשל רובינשטיין
"מה זה אומר שנכבשנו על ידי החמאס?" - חנה אשל רובינשטיין מנירים מספרת על שבעה באוקטובר
אנדריי פבלובסקי, ויקי פבלובסקי
"יורים עלינו, תגידו שמישהו בדרך!" ויקי ואנדריי פבלובסקי מספ רים על שבעה באוקטובר בכיסופים
שקד ירושלמי, כרמל שפירא להב
"הרגע ריססו אותנו מחבלים" – כרמל שפירא-להב ושקד ירושלמי מספרים כיצד ניצלו מהמתקפה בנובה
חופית איטח-צלקישוילי
זה הסוף של החיים, נגמרו החיים - חופית איטח-צלקישוילי מנחל עוז מתארת את התקפת המחבלים על ביתם
מירי תהילה פרידמן
"אף אחד לא יבין את חוסר האונים שהרגשנו באותה שבת" - מירי פרידמן מספרת על שבעה באוקטובר באשקלון
