תקציר העדות
דבורה קפלן שלייכר מספרת על המתקפה בנירים: ״פתאם היא התחילה לבכות לנו בחדר. לא רוצה שימיתו אותי״
העדות המלאה
עדות
דבורה קפלן שלייכר
דבורה קפלן שלייכר עלתה מארגנטינה בשם הציונות והאידיאולוגיה. ביתה ומשפחתה נטועים בקהילת נירים ונופיה. בבוקר החלו בהפתעה התרעות צבע אדום והפצצות אינסופיות. דבורה וגדי שהו בממ״ד שעות ארוכות, בעוד המחבלים תוקפים בנירים. שעות ארוכות נשמעו בחצר הקיבוץ קולות מלחמה. בווטסאפ הקיבוצי רצו דיווחים קשים והודעות פרידה. דבורה דאגה למשפחתה החיה בעוטף, לקהילת נירים ולקהילת בארי שבה עבדה כאחות. בשעות הערב פונו דבורה וגדי למועדון החיילים, שם התוודעה לעוצמת האובדן. קהילת נירים עברה לאילת, ומשם לבאר שבע. יותר משנה עברה אך דבורה עדיין חיה ב-7.10, ולתחושתה לא מסייעים לה להתעורר. דבורה נוסעת לנירים לראות את הבית ולהשקות את הגינה. היא רוצה לחזור לחיות עם הקהילה, אך הבית בנירים אינו מקום בטוח. יידרש תהליך חזרה הדרגתי.
תאריך התיעוד:
29.10.2024
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
דבורה קפלן שלייכר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
צ'רלס יעקב
ראיון:
נעמה גאוי
עריכת וידאו:
נעמה גאוי
עריכת תוכן:
נעה בר חושן
עריכת קול:
אריזה:
נויה משרקי בושין
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
שרה שוורץ
"שגב הגיע לחדר האוכל, פצוע אך רגוע" - שרה שוורץ מספרת על בנה שגב שוורץ ז״ל במוצב סופה ב7.10
אייל אשל
"אין לנו כוחות לשלוח אליכם, תסתדרו לבד!" - אייל אשל מצטט הקלטה מצה"ל לחיילות מוצב נחל עוז בבוקר שבת
מאיר יודקה
"פתאום אני רואה ראש מבצבץ ואני מיד מבין שזה מחבלים" - מאיר יודקה מתאר את 7.10 בקיבוץ עלומים
אסטבן אופנהיימר
"תמיד ידעתי שיכול להכנס מחבל אחד שניים, אבל לא כמות כזאת" - אסטבן אופנהיימר על שבעה באוקטובר בחולית
יהודה אסולין
"נוצר מאבק. אני והנכד. הם פותחים ואנחנו סוגרים" יהודה אסולין על הלחימה בביתו מול המחבלים
