
תקציר העדות

"יהיה לי בית בחזרה, אני אחזור לרעים"- דגנית הוך מספרת על השבעה באוקטובר ברעים
העדות המלאה
עדות
דגנית הוך
דגנית, יגאל בעלה ודניאל בתם, התעוררו לקול מטחים ויצאו לראות מה קורה בשמים, כי חשבו שצה"ל תוקף. ב-6:50 קבלו הוראה להיכנס לממ"ד, אך רק כשפתחו טלוויזיה החלו להבין מה קורה מסביבם. החלו דיווחים על יריות בשכונת הצעירים. יגאל וקופמן, השכן, הבינו שאורי ואלה טלקר נמצאים בבית שנשרף מולם, הביאו אותם לממ"ד והמשיכו משם לכבות שריפות בשכונה. בינתיים הגיעו שכנים נוספים, דגנית טפלה בכל "האורחים" וניסתה "לנרמל" את מה שקורה. דינה, האחות, נקראה למרפאה ודגנית הלכה להיות עם בנותיה בממ"ד שלהם. סביב 19:00 חזרה לממ"ד שלה. בינתיים החיילים החלו לעבור בבתים ולאשר לצאת מהממ"ד ואנשים החלו להצטופף בסלון. בלילה נשארו שמונה בממ"ד. הם כבר ידעו שיש הרוגים ועדיין יש קרב בשכונת הצעירים. בבוקר הלכה דגנית עם רוני ודינה להודיע למשפחת גבאי על נפילת בנה, יובל. בראשון בצהרים התפנו מהקיבוץ לאילת, ומאז הם שם. דגנית שרויה בתחושת שבר גדול מול המדינה והצבא, אך נחושה לחזור לרעים.
עדות זו תועדה ע״י ״קיבוץ עדויות״.
תאריך התיעוד:
13.11.2023
איפה התרחש האירוע:
רעים
שם המתועד/ת:
דגנית הוך
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
בעז נובלמן
ראיון:
איל להב, חן אליה
עריכת וידאו:
עטר קרן
עריכת תוכן:
נריה שחור
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 13.11.2023
צילום: בעז נובלמן
ראיון: איל להב, חן אליה
עריכת וידאו: עטר קרן
עריכת תוכן: נריה שחור

מדיה נוספת
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור


