תקציר העדות
"המתח היה מטורף וחששנו שהגיע התור שלנו" - דיאנה וסר מספרת על שבעה באוקטובר בקיבוץ נירים
העדות המלאה
עדות
דיאנה וסר
ב-6.10 דיאנה ומרסלו אירחו את משפחתם לרגל חגיגות 77 לקיבוץ נירים. הבן, אשתו ונכד בן עשרה חודשים נשארו ללון בביתם. בשבת בבוקר הצבע האדום הכניסם לממ"ד. כעבור כשעה הודיעו למרסלו שפצמ"ר פגע ברפת והוא יצא לבדוק את הנזק. בהמשך נודע שיש מחבלים בקיבוץ. מרסלו חזר הביתה, דיאנה טיפלה בנכד וכולם ניסו לשמור על שקט. דיאנה יצאה מהממ"ד להביא חלב, מים, טיטולים וסכינים. בווטסאפ הקיבוצי נודע שחנה פרי נחטפה ודווח שמחבלים שורפים בתים. תינוק של השכנים בן 10 ימים החל להיחנק מעשן וההבנה הייתה שזה עלול להגיע גם אליהם. לפנות ערב הצבא הגיע לקיבוץ וסייע בפינוי המשפחות לחדר האוכל ולמועדון. שם כולם חלקו מידע על שאירע ועל חברים שנרצחו. למuחרת יצאו מהקיבוץ ולאחר מעברים הגיעו עם הקהילה לבאר שבע. דיאנה מתגעגעת לנירים אבל חוששת מאי הוודאות לגבי העתיד.
תאריך התיעוד:
30.09.2024
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
דיאנה וסר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
יובל צעד
ראיון:
סלעית בשן
עריכת וידאו:
אורנית ברקאי
עריכת תוכן:
ורדה בר
עריכת קול:
אריזה:
נהר כהן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
שרה שוורץ
"שגב הגיע לחדר האוכל, פצוע אך רגוע" - שרה שוורץ מספרת על בנה שגב שוורץ ז״ל במוצב סופה ב7.10
אייל אשל
"אין לנו כוחות לשלוח אליכם, תסתדרו לבד!" - אייל אשל מצטט הקלטה מצה"ל לחיילות מוצב נחל עוז בבוקר שבת
מאיר יודקה
"פתאום אני רואה ראש מבצבץ ואני מיד מבין שזה מחבלים" - מאיר יודקה מתאר את 7.10 בקיבוץ עלומים
אסטבן אופנהיימר
"תמיד ידעתי שיכול להכנס מחבל אחד שניים, אבל לא כמות כזאת" - אסטבן אופנהיימר על שבעה באוקטובר בחולית
יהודה אסולין
"נוצר מאבק. אני והנכד. הם פותחים ואנחנו סוגרים" יהודה אסולין על הלחימה בביתו מול המחבלים
