העדות המלאה
עדות
דיאנה וסר
ב-6.10 דיאנה ומרסלו אירחו את משפחתם לרגל חגיגות 77 לקיבוץ נירים. הבן, אשתו ונכד בן עשרה חודשים נשארו ללון בביתם. בשבת בבוקר הצבע האדום הכניסם לממ"ד. כעבור כשעה הודיעו למרסלו שפצמ"ר פגע ברפת והוא יצא לבדוק את הנזק. בהמשך נודע שיש מחבלים בקיבוץ. מרסלו חזר הביתה, דיאנה טיפלה בנכד וכולם ניסו לשמור על שקט. דיאנה יצאה מהממ"ד להביא חלב, מים, טיטולים וסכינים. בווטסאפ הקיבוצי נודע שחנה פרי נחטפה ודווח שמחבלים שורפים בתים. תינוק של השכנים בן 10 ימים החל להיחנק מעשן וההבנה הייתה שזה עלול להגיע גם אליהם. לפנות ערב הצבא הגיע לקיבוץ וסייע בפינוי המשפחות לחדר האוכל ולמועדון. שם כולם חלקו מידע על שאירע ועל חברים שנרצחו. למuחרת יצאו מהקיבוץ ולאחר מעברים הגיעו עם הקהילה לבאר שבע. דיאנה מתגעגעת לנירים אבל חוששת מאי הוודאות לגבי העתיד.
תאריך התיעוד:
30.09.2024
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
דיאנה וסר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
יובל צעד
ראיון:
סלעית בשן
עריכת וידאו:
אורנית ברקאי
עריכת תוכן:
ורדה בר
עריכת קול:
אריזה:
נהר כהן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
הגר עין גדי
"היה מרגש לשמוע את החיילים אומרים - עכשיו אנו פה לשמור עליכם"- הגר עין גדי מספרת על 7.10 בניר יצחק
חנה אשל רובינשטיין
"מה זה אומר שנכבשנו על ידי החמאס?" - חנה אשל רובינשטיין מנירים מספרת על שבעה באוקטובר
אנדריי פבלובסקי, ויקי פבלובסקי
"יורים עלינו, תגידו שמישהו בדרך!" ויקי ואנדריי פבלובסקי מספ רים על שבעה באוקטובר בכיסופים
שקד ירושלמי, כרמל שפירא להב
"הרגע ריססו אותנו מחבלים" – כרמל שפירא-להב ושקד ירושלמי מספרים כיצד ניצלו מהמתקפה בנובה
חופית איטח-צלקישוילי
זה הסוף של החיים, נגמרו החיים - חופית איטח-צלקישוילי מנחל עוז מתארת את התקפת המחבלים על ביתם
מירי תהילה פרידמן
"אף אחד לא יבין את חוסר האונים שהרגשנו באותה שבת" - מירי פרידמן מספרת על שבעה באוקטובר באשקלון
