תקציר העדות
"לא בכיתי. הייתי קפואה והרצון לשרוד מחזיק אותך חזקה" - עידית תבור מספרת על שבעה באוקטובר בסופה.
העדות המלאה
עדות
עידית תבור
עידית תבור ובן זוגה שלומי ראו מחבלים בכניסה לקיבוץ כבר בשישי בצוהריים. הם לא אפשרו להם להיכנס ולא ייחסו לזה משמעות. בשבת בבוקר נסעו ברכבם לביתם שבבניה, כדי לשתות שם קפה של בוקר. את הטלפונים הניידים השאירו בבית. התרעת "צבע אדום" הכניסה אותם לממ"ד, אך כשקולות הירי התקרבו הם זינקו למכונית במטרה לצאת מהקיבוץ. הם פנו לשער האחורי, אך ללא הטלפונים הוא לא נפתח. הם טיפסו על גבעת פסולת והסתתרו בה. הם שכבו על הגבעה כמעט 12 שעות, בלי אוכל ומים, שומעים את קולות הקרב בקיבוץ ובסביבתו. עם חשיכה ניצלו הזדמנות ונסעו מהקיבוץ, ונחשפו למראות איומים של גופות מוטלות. רק באביב חזרה עידית תבור לעבודה, והמחשבות עדיין טורדות אותה ואת שלומי ללא הפסק.
תאריך התיעוד:
17.06.2024
איפה התרחש האירוע:
סופה
שם המתועד/ת:
עידית תבור
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
צ'רלס יעקב
ראיון:
חיה קרופניק
עריכת וידאו:
רעות גבעולי
עריכת תוכן:
אירית אורן
עריכת קול:
אריזה:
בת-חן קהלני
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
נעם גרינבלט
"אני נכנס למשהו שלא תיארתי לעצמי שאני אי פעם אהיה בו" - נעם גרינבלט מספר על שבעה באוקטובר בעוטף עזה
אושר דניאל
"את רצה ואת לא יודעת אם את מסיימת את הריצה הזאתי" - אושר דניאל מספרת על הבריחה ממסיבת הנובה ב-7.10
מאור רוגינסקי
״אין ספק שזה מחבל. בן אדם עם זקן כזה וסרט ירוק״ - מאור רוז׳ינסקי מספר על 7 באוקטובר בנירים
רחל מאירוביץ
"לי אף פעם לא הייתה דילמה אם אני חוזרת לפה" - רחל מאירוביץ מספרת על שבעה באקטובר במפלסים
