תקציר העדות
"לא בכיתי. הייתי קפואה והרצון לשרוד מחזיק אותך חזקה" - עידית תבור מספרת על שבעה באוקטובר בסופה.
העדות המלאה
עדות
עידית תבור
עידית תבור ובן זוגה שלומי ראו מחבלים בכניסה לקיבוץ כבר בשישי בצוהריים. הם לא אפשרו להם להיכנס ולא ייחסו לזה משמעות. בשבת בבוקר נסעו ברכבם לביתם שבבניה, כדי לשתות שם קפה של בוקר. את הטלפונים הניידים השאירו בבית. התרעת "צבע אדום" הכניסה אותם לממ"ד, אך כשקולות הירי התקרבו הם זינקו למכונית במטרה לצאת מהקיבוץ. הם פנו לשער האחורי, אך ללא הטלפונים הוא לא נפתח. הם טיפסו על גבעת פסולת והסתתרו בה. הם שכבו על הגבעה כמעט 12 שעות, בלי אוכל ומים, שומעים את קולות הקרב בקיבוץ ובסביבתו. עם חשיכה ניצלו הזדמנות ונסעו מהקיבוץ, ונחשפו למראות איומים של גופות מוטלות. רק באביב חזרה עידית תבור לעבודה, והמחשבות עדיין טורדות אותה ואת שלומי ללא הפסק.
תאריך התיעוד:
17.06.2024
איפה התרחש האירוע:
סופה
שם המתועד/ת:
עידית תבור
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
צ'רלס יעקב
ראיון:
חיה קרופניק
עריכת וידאו:
רעות גבעולי
עריכת תוכן:
אירית אורן
עריכת קול:
אריזה:
בת-חן קהלני
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
