תקציר העדות
"לא בכיתי. הייתי קפואה והרצון לשרוד מחזיק אותך חזקה" - עידית תבור מספרת על שבעה באוקטובר בסופה.
העדות המלאה
עדות
עידית תבור
עידית תבור ובן זוגה שלומי ראו מחבלים בכניסה לקיבוץ כבר בשישי בצוהריים. הם לא אפשרו להם להיכנס ולא ייחסו לזה משמעות. בשבת בבוקר נסעו ברכבם לביתם שבבניה, כדי לשתות שם קפה של בוקר. את הטלפונים הניידים השאירו בבית. התרעת "צבע אדום" הכניסה אותם לממ"ד, אך כשקולות הירי התקרבו הם זינקו למכונית במטרה לצאת מהקיבוץ. הם פנו לשער האחורי, אך ללא הטלפונים הוא לא נפתח. הם טיפסו על גבעת פסולת והסתתרו בה. הם שכבו על הגבעה כמעט 12 שעות, בלי אוכל ומים, שומעים את קולות הקרב בקיבוץ ובסביבתו. עם חשיכה ניצלו הזדמנות ונסעו מהקיבוץ, ונחשפו למראות איומים של גופות מוטלות. רק באביב חזרה עידית תבור לעבודה, והמחשבות עדיין טורדות אותה ואת שלומי ללא הפסק.
תאריך התיעוד:
17.06.2024
איפה התרחש האירוע:
סופה
שם המתועד/ת:
עידית תבור
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
צ'רלס יעקב
ראיון:
חיה קרופניק
עריכת וידאו:
רעות גבעולי
עריכת תוכן:
אירית אורן
עריכת קול:
אריזה:
בת-חן קהלני
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
ליאורה בן צור
"דור ביקש: תעשי כל מה שאת יכולה כדי להציל אותנו" - ליאורה בן צור מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יעל סטדין
"זה רק היה עניין של דקות ולא היינו קיימים" – יעל סטדין משחזרת את הניסיון של המחבלים לפרוץ לממ"ד
סוזי רוסק אושרוב
״פתאום הייתי ילדה יהודייה, גלגול של אמא שלי וכל מה שגדלתי איתו״ - סוזי רוסק אשרוב על שבעה באוקטובר
רחל ובניה ברזלי
"חג, לא חג, זה ממש לא היה, הבנו שזה חירום חירום"- רחל ברזלי על ההחלטה להדליק טלוויזיה בשמחת תורה
ניר מורן
"יצאנו עם סכינים ככה, כאילו לא יודע, על כל דבר שלא יהיה" - ניר מורן מספר על שבעה באוקטובר בשדרות
יוגב זורע
״כל העמודים השחורים שראינו, זה לא היה עזה, זה היינו אנחנו״ – יוגב זורע מצוות מידברן מספר על 7.10
