העדות המלאה
עדות
אלדד אדר
גילי אדר, בת ה-24, חגגה עם חבריה בפסטיבל נובה, כאשר החלה המתקפה הרצחנית על הדרום. גילי שמרה על קשר רציף עם הוריה במהלך הבוקר וניסתה למצוא מחסה או מקום ממוגן ממתקפת הטילים. כאשר השידורים בטלויזיה חשפו את מימדי המתקפה הרצחנית החליט אלדד אביה לצאת ולחלץ את בתו, בסיוע חברו בוגר סיירת מטכ"ל. הם חרשו את שבילי הדרום, נפגשים עם ניצולים, וחוברים לכוח צה״ל בדרכם לאזור המסיבה ברעים. בדרכם נחשפו למראות הקשים של המתקפה, כמו גם להעדר כוחות מאורגנים בשטח. לאחר יומיים, הגיעה הבשורה המרה אל ביתם. גילי, בתם החיונית והנמרצת אינה בחיים. לתחושת אלדד, מדינת ישראל קמה כדי למנוע טבח ביהודים. המדינה נכשלה בתפקידה זה.
איפה התרחש האירוע:
פסטיבל נובה
שם המתועד/ת:
אלדד אדר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 31.12.2023
צילום: לירז פאנק
ראיון: אירה כהן
עריכת וידאו: ענבל שפרינצק
עריכת תוכן: נעה בר חושן
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
