
העדות המלאה
עדות
אלדד אדר
גילי אדר, בת ה-24, חגגה עם חבריה בפסטיבל נובה, כאשר החלה המתקפה הרצחנית על הדרום. גילי שמרה על קשר רציף עם הוריה במהלך הבוקר וניסתה למצוא מחסה או מקום ממוגן ממתקפת הטילים. כאשר השידורים בטלויזיה חשפו את מימדי המ תקפה הרצחנית החליט אלדד אביה לצאת ולחלץ את בתו, בסיוע חברו בוגר סיירת מטכ"ל. הם חרשו את שבילי הדרום, נפגשים עם ניצולים, וחוברים לכוח צה״ל בדרכם לאזור המסיבה ברעים. בדרכם נחשפו למראות הקשים של המתקפה, כמו גם להעדר כוחות מאורגנים בשטח. לאחר יומיים, הגיעה הבשורה המרה אל ביתם. גילי, בתם החיונית והנמרצת אינה בחיים. לתחושת אלדד, מדינת ישראל קמה כדי למנוע טבח ביהודים. המדינה נכשלה בתפקידה זה.
תאריך התיעוד:
31.12.2023
איפה התרחש האירוע:
פסטיבל נובה
שם המתועד/ת:
אלדד אדר
ארגו ן:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
לירז פאנק
ראיון:
אירה כהן
עריכת וידאו:
ענבל שפרינצק
עריכת תוכן:
נעה בר חושן
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 31.12.2023
צילום: לירז פאנק
ראיון: אירה כהן
עריכת וידאו: ענבל שפרינצק
עריכת תוכן: נעה בר חושן

מדיה נוספת
רונית אילון
"צועקים שוב ושוב ושוב: ירו עלינו, שורפים אותנו, בעלי פצוע, איפה הצבא?"-רונית אילון על 7.10 בכפר עזה
חי סויסה
"התחושה של החוסר אונים, זה לא משהו שהכרנו אותו" - חי סוויסה מנתיבות במפגש עם שורד הנובה שהציל
נעמי הירשפלד
" ראיתי את הטנדר הלבן המפורסם דוהר לתוך השכונה"- נעמי הירשפלד מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה
סאנשיין לוי
"ככה אנחנו הולכים למות?" - סאנשיין לוי מעין השלושה, מתארת את מתקפת המחבלים על ביתה ומשפחתה בקיבוץ
נפתלי שפרר, אילנה שפרר
"ישבנו בממ"ד מאובנים, קפואים, שומעים את הירי לצידי הבית ומאחוריו". אילנה ונפתלי שפרר על 7.10 בעלומים