העדות המלאה
עדות
אלי בן דור
אלי בן דור, יליד לוד, סגן רבש״ץ בכרם שלום, בן 52 נשוי למירי, אב לשלושה: מאור (27), הדר (22) ועמית (17), וסב לנכדה. בערב שבעה באוקטובר הלך לישון כרגיל, אחרי שהיו הרבה ריקודים בישוב. בשבת בבוקר התעוררו לקול האזעקות ונכנסו לממד, אך כמעט מיד קיבלו הוראה להתכונן. ביתו ממוקם במרכז הקיבוץ, ולכן נשלח לעמוד ליד מיגונית מרכזית. בשעה 7:18 הם זיהו מחבלים ונכנסו לקרב, בו הצליחו לחסל את כל המחבלים, בעזרת כמה חיילים. בהמשך מחבלים נוספים נכנסו לקיבוץ והתפתחו קרבות שנמשכו כשעה וחצי, הן ברחובות והן בתוך חלק מהבתים. לאור הפציעות, נפתחה מרפאה זמנית במזכירות. בסביבות 12:30 הגיע טנק עם חיילים, אבל האזור המשיך להיות אזור מלחמה למעלה משבוע. אלי חזר הביתה רק ביום ראשון בשבע בערב, ואז המשפחה נסעה לאילת.
תאריך התיעוד:
28.02.2024
איפה התרחש האירוע:
כרם שלום
שם המתועד/ת:
אלי בן דור
ארגון:
כיתת כוננות
שפה:
עברית
צילום:
כפיר סמיילי אמיר
ראיון:
טליה אבישי
עריכת וידאו:
לילך אנג'ל
עריכת תוכן:
ענת קוטנר
עריכת קול:
אריזה:
נויה משרקי בושין
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
הגר עין גדי
"היה מרגש לשמוע את החיילים אומרים - עכשיו אנו פה לשמור עליכם"- הגר עין גדי מספרת על 7.10 בניר יצחק
חנה אשל רובינשטיין
"מה זה אומר שנכבשנו על ידי החמאס?" - חנה אשל רובינשטיין מנירים מספרת על שבעה באוקטובר
אנדריי פבלובסקי, ויקי פבלובסקי
"יורים עלינו, תגידו שמישהו בדרך!" ויקי ואנדריי פבלובסקי מספ רים על שבעה באוקטובר בכיסופים
שקד ירושלמי, כרמל שפירא להב
"הרגע ריססו אותנו מחבלים" – כרמל שפירא-להב ושקד ירושלמי מספרים כיצד ניצלו מהמתקפה בנובה
חופית איטח-צלקישוילי
זה הסוף של החיים, נגמרו החיים - חופית איטח-צלקישוילי מנחל עוז מתארת את התקפת המחבלים על ביתם
מירי תהילה פרידמן
"אף אחד לא יבין את חוסר האונים שהרגשנו באותה שבת" - מירי פרידמן מספרת על שבעה באוקטובר באשקלון
