
העדות המלאה
עדות
אלי סגל
אלי ואחותה ליאן, שישנה אצלה בשכונת הצעירים, התעוררו ב-6.30 בבוקר לקול מטחים קרובים של טילים ונסגרו בממ"ד. מהר מאד החלו יריות קרובות וקולות מחבלים ליד הבית. כשיצאה לשירותים ראתה שכל הבית מחורר מיריות. אחותה קיבלה התקף חרדה ואסתמה והיא ניסתה להרגיע אותה. החלו להגיע הודעות מכל מיני קבוצות והיא התעלמה. ב-13.00 נפל החשמל והאינטרנט והן נשארו במיטה בחושך. ב-18.00 יצאה שוב מהממ"ד ואז נפתח החלון והיא ראתה את דני פפר, חבר שבא לבדוק שהן בחיים. סביב 21.00 הגיעו לחלץ אותן עם דני. הן רצו בליווי החיילים לחדר האוכל ומשם לשער הכניסה. אוטובוס הסיען לצומת אורים, שם חיכו עד שהוסעו לים המלח. במלון הודיעו להם על הנרצחים מהקיבוץ. אחרי חודשיים חזרה לעבודתה כגננת. עדיין מאד מפוחדת, מרגישה שבכל רגע יכולים להרוג אותה, ומטופלת ב"חוסן". לא יודעת אם תחזור לקיבוץ. מאד אבלה ומתגעגעת לחבריה שנרצחו.
תאריך התיעוד:
-
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
אלי סגל
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
ארי בלוך
ראיון:
גליה שילוח
עריכת וידאו:
רוני אלפנדרי
עריכת תוכן:
נריה שחור
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
צילום: ארי בלוך
ראיון: גליה שילוח
עריכת וידאו: רוני אלפנדרי
עריכת תוכן: נריה שחור

מדיה נוספת
אוה ארבן
"אחרי כל מה שעברתי, אף חמאסניק לא יכניס אותי למקלט" – אוה ארבן חוזרת לקורותיה בשואה בעקבות 7.10.
מינה-מרים יהושע
"אני כבר הייתי מפונה כילדה [...] זה היה פינוי קטסטרופלי" - מינה-מרים יהושע על 7 באוקטובר בניר יצחק.
גליה הלר קרמר
"הדודה שלי אמרה: ההורים שלך שמרו עלייך" - גליה הלר קרמר מנירים על החיבור לאביה שורד השואה ב-7.10
יהודית צמיר
"המודעות שלנו, הפחד, בא אחרי... זה לקח זמן" – ניצולת השואה יהודית צמיר ממפלסים מעידה על 7 באוקטובר
ראובן רוזנבלט
"כתוצאה של השואה, אני תמיד דואג שתהיה רזרבה בבית"- ראובן רוזנבלט מספר על השבעה באוקטובר בכפר מימון
חיים הרצל, דבורה הרצל
"מי שמשווה פשוט לא מבין. השואה זה דבר אחר, פלנטה אחרת. לנו יש צבא חזק"-חיים ודבורה הרצל על 7.10 בסעד
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על שבעה באוקטובר בניר עוז
אראלה גניסלב
"כשמישהו אומר שהוא רוצה להרוג אותך הוא מתכוון לזה"- אראלה גניסלב על אביה ניצול השואה ב-7.10 בנירים