העדות המלאה
עדות
אלי סגל
אלי ואחותה ליאן, שישנה אצלה בשכונת הצעירים, התעוררו ב-6.30 בבוקר לקול מטחים קרובים של טילים ונסגרו בממ"ד. מהר מאד החלו יריות קרובות וקולות מחבלים ליד הבית. כשיצאה לשירותים ראתה שכל הבית מחורר מיריות. אחותה קיבלה התקף חרדה ואסתמה והיא ניסתה להרגיע אותה. החלו להגיע הודעות מכל מיני קבוצות והיא התעלמה. ב-13.00 נפל החשמל והאינטרנט והן נשארו במיטה בחושך. ב-18.00 יצאה שוב מהממ"ד ואז נפתח החלון והיא ראתה את דני פפר, חבר שבא לבדוק שהן בחיים. סביב 21.00 הגיעו לחלץ אותן עם דני. הן רצו בליווי החיילים לחדר האוכל ומשם לשער הכניסה. אוטובוס הסיען לצומת אורים, שם חיכו עד שהוסעו לים המלח. במלון הודיעו להם על הנרצחים מהקיבוץ. אחרי חודשיים חזרה לעבודתה כגננת. עדיין מאד מפוחדת, מרגישה שבכל רגע יכולים להרוג אותה, ומטופלת ב"חוסן". לא יודעת אם תחזור לקיבוץ. מאד אבלה ומתגעגעת לחבריה שנרצחו.
תאריך התיעוד:
-
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
אלי סגל
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
ארי בלוך
ראיון:
גליה שילוח
עריכת וידאו:
רוני אלפנדרי
עריכת תוכן:
נריה שחור
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
צילום: ארי בלוך
ראיון: גליה שילוח
עריכת וידאו: רוני אלפנדרי
עריכת תוכן: נריה שחור
מדיה נוספת
דבורה קפלן שלייכר
דבורה קפלן שלייכר מספרת על המתקפה בנירים: ״פתאם היא התחילה לבכות לנו בחדר. לא רוצה שימיתו אותי״
ברק צלקישוילי
״כל דבר שהניע את המחשבה שלי באותו יום היה הישרדות״ - ברק צלקישוילי על מתקפת המחבלים בנחל עוז
בנצי אופק, שוש שגב-אופק
״הלילה היה אוסף של דקות שהרגישו נצח״ - שוש ובנצי אפק מספרים על שבעה באוקטובר בכפר-עזה
אניטה בוריאן
״לא נתפס שבגילי אני צריכה להתמודד עם דברים כאלה״- אניטה בוריאן מספרת על שבעה באוקטובר בניר יצחק
שמואל בוכריס
"יש פחד אבל מישהו צריך לעשות את העבודה" - שמואל בוכריס מספר על שבעה באוקטובר כצלם תקשורת
סיגל שבלמן
״שומעת שריקה באויר, מתחילה אזעקה, תופסת את האקדח שלא יעוף ורצה הביתה״ סיגל שבלמן על 7.10 בניר יצחק
מיכל לויט
"לבת שלי הקטנה אני אומרת בתקיפות: הם יהרגו אותי אם אני אצא!" - מיכל לויט מספרת על השעות בממ"ד
ליאור נידם
"ורי ח של מוות, ריח שלא יוצא לך ורודף אחריך, ריח שאי אפשר להסביר"- ליאור נידם על 7.10 ככתב חדשות
