העדות המלאה
עדות
אסתי מורג
אסתי מורג, בעלה הדר, בניהם אורן (12) ונבו (7) והוריה של אסתי, בני כ-80, שהגיעו מראשון לציון לבלות את החג עם המשפחה בקיבוץ, בילו את כל היום בממ"ד. הם שמעו בחוץ יריות ודיבורים בערבית. הבנים הבינו שמדובר באירוע שונה, ושמרו על שקט. אסתי שמרה על החלון והדר על הדלת, ומדי פעם התחלפו. לקראת הצהריים נגמרו לאביה של אסתי התרופות והצבא הגיע לביתם ואיפשר להם לצאת מהממ"ד ולהכניס תרופות וגם מזון, שתיה ודלי לעשיית הצרכים. היה מרגש לראות סוף סוף צבא. כל אותו הזמן, הם לא ידעו מה קורה בחוץ, אך ככל שהיום התקדם, הגיעו יותר ויותר בשורות מטלטלות על אנשים שנפגעו. לקראת חצות הגיע כוח לחלץ אותם, ויחד עם חברים רבים הם יצאו מהקיבוץ באוטובוסים. בשש ורבע בבוקר הגיעו למשמר העמק.
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
אסתי מורג
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 10.01.2024
צילום: משה שיף
ראיון: שלהבת אופיר
עריכת וידאו: יובל בריל
עריכת תוכן: שירה גודמן
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
