העדות המלאה
עדות
אסתי מורג
אסתי מורג, בעלה הדר, בניהם אורן (12) ונבו (7) והוריה של אסתי, בני כ-80, שהגיעו מראשון לציון לבלות את החג עם המשפחה בקיבוץ, בילו את כל היום בממ"ד. הם שמעו בחוץ יריות ודיבורים בערבית. הבנים הבינו שמדובר באירוע שונה, ושמרו על שקט. אסתי שמרה על החלון והדר על הדלת, ומדי פעם התחלפו. לקראת הצהריים נגמרו לאביה של אסתי התרופות והצבא הגיע לביתם ואיפשר להם לצאת מהממ"ד ולהכניס תרופות וגם מזון, שתיה ודלי לעשיית הצרכים. היה מרגש לראות סוף סוף צבא. כל אותו הזמן, הם לא ידעו מה קורה בחוץ, אך ככל שהיום התקדם, הגיעו יותר ויותר בשורות מטלטלות על אנשים שנפגעו. לקראת חצות הגיע כוח לחלץ אותם, ויחד עם חברים רבים הם יצאו מהקיבוץ באוטובוסים. בשש ורבע בבוקר הגיעו למשמר העמק.
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
אסתי מורג
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 10.01.2024
צילום: משה שיף
ראיון: שלהבת אופיר
עריכת וידאו: יובל בריל
עריכת תוכן: שירה גודמן
מדיה נוספת
תמר (תמי) הלוי
"דבר אחד ברור לי: שאותי לא יחטפו. אותי יהרגו. אני לא אתן שהם יחטפו אותי״ - תמי הלוי על 7.10 בנחל עוז
נטע פורטל, סנטיאגו פרס
"אם אנחנו לא רצים אנחנו מתים" - נטע פורטל וסנטיאגו פרס מספרים על 7 באוקטובר בכפר עזה
נעמי אדלר
"יש מצב שאנחנו מתים היום?" נעמי פטל אדלר מנחל עוז מתארת את השהייה הארוכה בממ"ד בעת מתקפת המחבלים
דב (דוגל) אליעז
"איפה הצבא? את שומעת את הצעקות והבכי של האנשים" דב דוגל אליעז מספר על 7 באוקטובר בנחל עוז
נעמה כוכב
"אני אמרתי לעצמי, כל מה שאת שומעת זה צה״ל" – נעמה כוכב על 24 השעות בממ"ד במתקפת המחבלים על נחל עוז.
