תקציר העדות
“תן לי להיות ליד הדלת. הם לא יירו באישה. הם לא יירו בילדים“ – גולדי פוירשטיין על 7.10 בנירים
העדות המלאה
עדות
גולדי פוירשטיין הס
גולדי ובעלה אלדד הגיעו לנירים שלוש שנים לפני השבת השחורה ומצאו בקיבוץ את ביתם. בחג פתחו את סוכתם לאורחים רבים ובשישי הצטרפו לחגיגות 77 שנים לקיבוץ. בשבת בבוקר התעוררו ממטחי הטילים. אפופים מחוסר שינה העבירו את שלושת ילדיהם הקטנים לממ“ד והסתגרו בו, כשאלדד מחזיק את ידית הדלת נעולה. במשך שעות התמודדו עם הצורך לשמור על רוגע, ולחסוך מהילדים את החשיפה לחרדת המוות שחשו, ולזוועות המתחוללות בקיבוץ. קריאות לעזרה ששלחה גולדי, לא נענו. מהממ“ד, ללא חשמל, ועם סוללות טלפון כמעט ריקות, שמעו איך מחבלים פורצים לביתם ושבים אליו מספר פעמים, אך מסיבה לא מובנת הם לא ניגשו לממ“ד. כשהגיע כח חילוץ בלילה גילו ששכניהם נרצחו ונחטפו, ויחד עם ניצולים אחרים ניסו למצוא מקום בטוח עד לפינוי לאילת. בשבועות שאחרי בחרה גולדי להתרכז בעתיד המשפחה והקיבוץ, ולא במה שהיה.
תאריך התיעוד:
10.01.2024
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
גולדי פוירשטיין הס
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
רון כצנלסון
ראיון:
שירי צור
עריכת וידאו:
נעמי פרס
עריכת תוכן:
טליה תיבון
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 10.01.2024
צילום: רון כצנלסון
ראיון: שירי צור
עריכת וידאו: נעמי פרס
עריכת תוכן: טליה תיבון
מדיה נוספת
שרה שוורץ
"שגב הגיע לחדר האוכל, פצוע אך רגוע" - שרה שוורץ מספרת על בנה שגב שוורץ ז״ל במוצב סופה ב7.10
אייל אשל
"אין לנו כוחות לשלוח אליכם, תסתדרו לבד!" - אייל אשל מצטט הקלטה מצה"ל לחיילות מוצב נחל עוז בבוקר שבת
מאיר יודקה
"פתאום אני רואה ראש מבצבץ ואני מיד מבין שזה מחבלים" - מאיר יודקה מתאר את 7.10 בקיבוץ עלומים
אסטבן אופנהיימר
"תמיד ידעתי שיכול להכנס מחבל אחד שניים, אבל לא כמות כזאת" - אסטבן אופנהיימר על שבעה באוקטובר בחולית
יהודה אסולין
"נוצר מאבק. אני והנכד. הם פותחים ואנחנו סוגרים" יהודה אסולין על הלחימה בביתו מול המחבלים
