תקציר העדות
“תן לי להיות ליד הדלת. הם לא יירו באישה. הם לא יירו בילדים“ – גולדי פוירשטיין על 7.10 בנירים
העדות המלאה
עדות
גולדי פוירשטיין הס
גולדי ובעלה אלדד הגיעו לנירים שלוש שנים לפני השבת השחורה ומצאו בקיבוץ את ביתם. בחג פתחו את סוכתם לאורחים רבים ובשישי הצטרפו לחגיגות 77 שנים לקיבוץ. בשבת בבוקר התעוררו ממטחי הטילים. אפופים מחוסר שינה העבירו את שלושת ילדיהם הקטנים לממ“ד והסתגרו בו, כשאלדד מחזיק את ידית הדלת נעולה. במשך שעות התמודדו עם הצורך לשמור על רוגע, ולחסוך מהילדים את החשיפה לחרדת המוות שחשו, ולזוועות המתחוללות בקיבוץ. קריאות לעזרה ששלחה גולדי, לא נענו. מהממ“ד, ללא חשמל, ועם סוללות טלפון כמעט ריקות, שמעו איך מחבלים פורצים לביתם ושבים אליו מספר פעמים, אך מסיבה לא מובנת הם לא ניגשו לממ“ד. כשהגיע כח חילוץ בלילה גילו ששכניהם נרצחו ונחטפו, ויחד עם ניצולים אחרים ניסו למצוא מקום בטוח עד לפינוי לאילת. בשבועות שאחרי בחרה גולדי להתרכז בעתיד המשפחה והקיבוץ, ולא במה שהיה.
תאריך התיעוד:
10.01.2024
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
גולדי פוירשטיין הס
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
רון כצנלסון
ראיון:
שירי צור
עריכת וידאו:
נעמי פרס
עריכת תוכן:
טליה תיבון
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 10.01.2024
צילום: רון כצנלסון
ראיון: שירי צור
עריכת וידאו: נעמי פרס
עריכת תוכן: טליה תיבון
מדיה נוספת
נעם חנוכה
"פתאום אני שומע את המשפט, יש פה פצוע ברכב הראשון" - נעם חנוכה מקיבוץ מפלסים על פציעתו ב-7.10
רוזמירה רינקביץ
"זה הבית שלנו. אנחנו לא עוזבים את הבית" - רוזמירה רינקביץ מספרת על שבעה באוקטובר בקיבוץ מפלסים
עמרי לובובסקי
"רוב המטופלים שראינו באותו יום היו חיילים" – ד״ר עמרי לובובסקי מבי״ח ברזילי על קליטת הפצועים ב-7.10
חיים אוטמזגין
"אתה לא חושב על כלום, אתה פשוט אוסף ואוסף ואוסף" - חיים אוטמזגין מזק"א מספר על הטיפול בגופות ב-7.10
